עמוד 6 מ-7

מפת האתר

המידע כרכוש >> סוגיות משפטיות (המשך)

סוגיות משפטיות

חוקים פנימיים של מדינות רבות בארה"ב בענייני עבירות רכוש, מציבים כתנאי להעמדה לדין פלילי דרישות מסוימות הנוגעות לערכו הכספי של הרכוש הגנוב. כפי שמוכיח מקרה ריגס, הרבה פעמים קשה לקבוע את ערכו של רכוש אינטלקטואלי. בתיק זה, המדינה אמדה את הערך הכספי הכרוך באי-הפצתה של התוכנה ב"מיליוני דולרים", על סמך החישובים של חברת סאות' בל לגבי עלות פיתוח התוכנה. מאוחר יותר נמצא שמחלקת השיווק של סאות' בל הכינה עבור אנשים מסוימים עותקים של התוכנה במחיר של 13$. אילו התוכנה השדודה היתה נמכרת, מחירה היה נקבע לכאורה בהתאם לבקשת הגנב, או לפי מה שהיה משלם הרוכש אותה. לגבי תוכנה הקיימת בשוק, הערך עשוי להיות עלו?ת רכישתה לצרכן, אך אין זה מובן מאליו שכל העותקים של התוכנה, אילו הורדו בידי אנשים מהרשת בתשלום, היו מסתכמים בסופו של דבר לסכום הכולל (אם כי ניתן לחשב באופן כזה את ה"נזק" לבעל הזכויות). אובדן הרווחים מחמת אי הפצתם של עותקים רבים של תוכנה אחת מסוימת אינו שווה בהכרח לערך התוכנה המופצת. בעל הזכויות עלול להפסיד מיליוני דולרים, מתוך רווחיו הפוטנציאלים, רק בגלל שנגנב ממנו עותק אחד של תוכנה.

 

מקרים אחרים מצביעים על הקשיים הניצבים בפני בתי המשפט שנדרשו לקבוע האם המידע עצמו נתון לגנבה או להונאה. בחלקם פסקו השופטים כי תוכנות מחשב ומידע ממוחשב הינם רכוש הנתון לגנבה, הונאה או מעילה.

 

ואולם, במרבית המקרים שהצליחו להגיע לבתי המשפט, מטרת ההונאה לא היתה עצם המידע הממוחשב. ברור כי המידע או המחשב הינם רק אמצעים להשגת רכוש אחר - בדרך כלל כסף. הנאשם מנצל את המחשב, או את המידע המאוחסן במחשב, כדי לגנוב כסף או רכוש אחר מן הקורבן, במישרין או בעקיפין. במקרים אלה, בתי המשפט לא התקשו כלל ליישם את החוקים המקובלים הנוגעים להונאות דואר או הונאות טלפוניות משום שאלה פשעים קשורי-מחשב.

 

נוסף על חוק ההונאה דרך קווי-מדינה וה - ITSP, המדינה השתמשה, לפחות במקרה אחד, "ארה"ב נגד הורוביץ", בחוק הפדרלי בנושא הצהרות כוזבות, (מס' 18 סעיף 1001) כדי להעמיד לדין אדם שהיה מועסק בחברה קבלנית של הממשלה ולאחר שעבר לחברה מתחרה חדר למחשב של מעסיקיו הקודמים כדי להשיג מידע חסוי לגבי מכרז והעביר אותו למעסיקו החדש. אלא שהתביעה במקרה זה היתה אפשרית בגלל מה שהורוביץ עשה עם המידע שהשיג, ולאו דווקא בגלל האופן שבו השיג אותו. ההצהרה הכוזבת היתה הכחשתו של הורוביץ, מאוחר יותר בפני החוקרים, לגבי השימוש שלא כחוק במידע, ולא עצם השימוש במידע.

 

 

לעמוד קודם         לעמוד הבא