 |
|
 |
|
|
עמוד 1 מ-2 |
חוקים ותקנות >> סוגיות שיפוטיות בעולם הוירטואלי
אחת הבעיות הגדולות
ביישום מושגי החוק הפלילי
הרגילים על הסייברספייס היא
הקושי בקביעת הסמכות השיפוטית
וזירת הפשע. רוב הפשעים מתרחשים
היכן שהנאשם מבצע את המעשים
שגורמים לתוצאות האסורות בחוק,
או במקום הימצאו של הקורבן.
דוגמה קלאסית לכך היא אדם שיורה
ברובה במדינת קנטאקי והורג אדם
מעבר לגבול, במדינת טנסי. לשתי
המדינות יש סמכות שיפוטית
להעמיד את הנאשם לדין וליישם את
חוקיהן לגבי ההתנהגות האסורה,
וזאת משום שהנאשם, בעצם התנהגותו,
מעניק את סמכות השיפוט למדינה
שבה התנהגותו באה לכלל תוצאה. מבחינה
זו הסייברספייס, למרבה הצער,
נמצא בכל מקום. הודעות דיבה, זדון
ומסרים פורנוגרפיים הנשלחים
באינטרנט יהיו נגישים בכל רחבי
העולם. לכן, משתמש האינטרנט עשוי
לגלות שהוא כפוף לסמכות השיפוט
של כל אומות העולם. וכך משתמשי
האינטרנט אמורים להכיר את החוק
וההליכים הנהוגים בכל הסמכויות
השיפוטיות - בארץ ובחוץ לארץ. מסר
אלקטרוני בדף הבית ברשת, עשוי
להפר את הזכויות לפרטיות של
יחידים בגרמניה, בשוודיה או
בארצות אחרות, המגנות על זכויות
הפרטיות של יחידים. בנסיבות
מסוימות, מעשים המהווים התנהגות
רשלנית או בלתי-מתחשבת יכולים
להוות עילה להעמדה לדין בארה"ב
ובמדינות אחרות שבהן רשלנות
פושעת היא מושג שיש לגביו הסכמה
רחבה. לא קשה לתאר מצב שבו משתמש
האינטרנט ימצא את עצמו כפוף לצו
הסגרה ממדינה אחרת. מספר
מקרים שהגיעו לאחרונה לבתי
המשפט ממחישים את הבעיה. בתיק
"ארה"ב נגד תומס", שני
אנשים התירו לאחרים את הגישה ל - BBS
שלהם, שהכיל חומר לכאורה
פורנוגרפי. לאחר כישלון הבאתם
לדין של הנאשמים בברקלי,
קליפורניה (מקום הימצאם של
הנאשמים והמחשבים שלהם), אנשי
השירות החשאי הורידו קבצים
שלכאורה הכילו חומר תועבה (פורנוגרפיים)
למחשב במדינת טנסי, ושם הצליחו
להעמיד לדין את הנאשמים, בסכמות
השיפוטית המקומית. למרות שתיק זה
נגע לפורנוגרפיה של ילדים (עניין
שלגביו אין כל צורך להסתייע ב"נורמות
של הקהילה"), הרי, בעקבות
פסיקתו של בית המשפט העליון ב"מילר
נגד קליפורניה", על-מנת שחומר
יתקבל על-ידי בית המשפט כ"חומר
תועבה" עליו להפר את הנורמות
של הקהילה. וכך, בתיק "תומס",
המדינה לא הצליחה לבחור באיזו
"קהילה" שודרו החומרים, ועל-כן
גם לא הצליחה לקבוע מיהי הסמכות
השיפוט או היכן מקום העבירה. |
|
|
