עמוד 1 מ-1

אנונימיות ופרטיות >> אנונימיות ברשתות מחשבים

אחד המאפיינים של המחשב הוא בכך שהוא מעניק למשתמש מידת של אנונימיות - או ליתר דיוק פסבדונימיות - שאין לה מקבילה בעולם הלא-אלקטרוני. הגולש ברשת מסוגל להיות כל מי שהוא רק רוצה, באמצעות התחפשות למשתמש אחר או בזכות היכולת להגדיר לעצמו זהות חדשה. לאנונימיות יש השלכות משמעותיות מהבחינה הפלילית. לא רק שהיא מקשה על גילוי פשעי מחשב ועברייני מחשב, היא גם מסבכת את ההוכחות שיוצגו במהלך המשפט. לדוגמה, אם משתמש בשם ג'ון סמית באוניברסיטה X נמצא אחראי להפצת נגיף-מחשב, ועותק של הנגיף אותר בחשבון המחשב ב - Jsmith@X.edu (הכתובת האלקטרונית של ג'ון סמית באוניברסיטה X), זו תהיה ראיה נסיבתית אך לא משכנעת שאותו ג'ון סמית הוא אכן כותב או מפיץ הנגיף הנדון. אולם, האפשרות של משתמשים אחרים להתחפש כג'ון סמית, וכן האפשרות לאחסן קבצים בחשבון הממוחשב שלו, הופכת את עניין ההוכחה המשכנעת לבעייתית עוד יותר.

בעיית האנונימיות היא מורכבת בשל העובדה שבמסגרת תביעות נגד פשעי מחשב, הרבה פעמים מוטלת בספק השלמות (integrity) של הנתונים. מצד אחד הממשלה טוענת כי המידע הממוחשב ומערכת המחשבים המכילה אותו, שהותקפו כביכול ע"י הנאשם, הינם פגיעים בפני שינוי והשמדה, ומצד שני גוף הראיות שהיא מציגה נוצר באותן מערכות מחשב משובשות שלה.

ההשפעה על התנהגות המשתמש: יתרה מזאת, האנונימיות שמעניקות רשתות המחשבים, מעודדות את המשתמשים לשלוח ידם בעבירות שאחרת לא היו חושבים לבצע אותן. סיבה אחת לכך היא היעדר קוד אתי אחיד בסייברספייס. בעולם הממשי נתבסס, בזכות שנים רבות של ניסיון וחוק, קוד אתי לגבי התנהגות מקובלת ובלתי-מקובלת. במלון, למשל, האורח יודע שמותר לו לשהות בחדרו כל עוד הוא משלם את החשבון ואינו מהווה מטרד לאורחים אחרים. האזורים הציבוריים של המלון, הלובי, הבר והמסעדה, נגישים בדרך לכולם, אורחים ולא-אורחים כאחד. ואילו האזורים הפרטיים, המשרדים, אזורי הפריקה והטעינה, המטבחים וכו', בדרך כלל אינם נגישים. אנו יודעים כל זאת מבלי שיצטרכו להסביר לנו, הידע בא לנו מתוך ניסיון.

בסייברספייס אין ניסיון אתי משותף שכזה. "אורח" במחשב המארח עשוי לתפוס, אך עשוי גם שלא לתפוס, את ההבדל בין גישה לקבצים מסוימים ואי-גישה לקבצים אחרים. גבולות ההתנהגות המקובלת, או אפילו גבולות ההתנהגות האתית, אינם מוגדרים בבירור בסייברספייס. אין גם תמימות דעים לגבי אילו סוגי מידע ברשת עשויים ואמורים להיחשב כרכוש, ומה מהווה גנבה או פגיעה ברכוש כזה. אין גם תמימות דעים לגבי שיתוף סיסמאות, ולעתים קרובות קשה לקבוע האם משתמש עושה שימוש מאושר במחשב מסוים או במערכת מחשבים מסוימת, ואם כן - מי נתן לו את האישור. למרות שיכול לשרור הסכמה בין המשתמשים שאין זה ראוי לגשת ולקרוא דואר אלקטרוני של משתמשים אחרים, עדיין ישנה השאלה האם החוק הפלילי צריך לאכוף קוד כזה של התנהגות.