עמוד 1 מ-2

מפת האתר

מסחר >> גניבת סודות מסחריים

גניבת סודות מסחריים

במדינות שונות בארה"ב קיימים חוקים המטילים עונשים פליליים על גנבה או השגה במירמה של סודות מסחריים. ההוכחה לגבי עבירה זו מחייבת את המדינה להראות כי המידע הנדון אכן היה בגדר סוד מסחרי וכי שרר הסכם, בין בעל הרכוש והנאשם, המגביל את זכויות השימוש במידע הנגזל.

 

מובן מאליו שכאשר העבריין איננו איש פנימי בארגון, או כאשר זהותו אינה ידועה, העמדה לדין בגין גנבת סוד מסחרי היא עניין בעייתי. למרות שניצול סוד מסחרי, כמו ניצול של מידע מוגן בזכויות יוצרים למטרות רווח, עשוי להוות עבירה פלילית, עצם ההחזקה בסוד שכזה, או עצם השגתו במירמה, אינם בהכרח מהווים פשע. מקרה שנדון לאחרונה מאפיין את בעיית אכיפת הסודות המסחריים בסייברספייס. בתיק "המרכז הדתי לטכנולוגיה נגד נטקום ואחרים", בית המשפט המחוזי של קליפורניה סירב להאריך את הצו המונע את המשך פירסומם של הסודות המסחריים של "כנסיית הסיינטולוגיה". אחד הנאשמים בתיק זה השיג מה שהוגדר על-ידי בית המשפט כמסמכים פנימיים וסודיים של הכנסייה, והפיץ אותם בין קבוצות-חדשות (newsgroups) באינטרנט. הנאשם טען כי לפחות לגבי חלק מאותם מסמכים, הוא קיבל אותם מאתרי FTP (File Transfer Protocol) אנונימיים -- שהם אתרי אינטרנט נגישים לכל.

 

בית המשפט המחוזי פסק כי:

על אף העובדה שהאינטרנט הוא טכנולוגיה חדשה, לא נדרש צעד גדול כדי להסיק שהיות וליותר מ - 25 מיליון איש היתה גישה לקבוצת-החדשות שמהן הנאשם קיבל, לטענתו, את הסודות המסחריים, הרי שהם מאבדים את מעמדם כסודות. למרות שהאינטרנט לא הגיע עדיין למצב שבו הפצה זמנית בקבוצת-חדשות שקולה לפרסום בעיתון גדול או ברשת טלוויזיה, הרי סביר כי אלה שהיו מעוניינים להשיג את הסודות המסחריים של הכנסייה ולהתחרות בה, יכלו לחפש אותם בקבוצת-חדשות. משום כך, משלוח מסמכים לאינטרנט הופך אותם ל"נחלת הכלל" לגבי האנשים הרלוואנטיים, כלומר "המתחרים" הפוטנציאליים של הכנסייה.

 

לעמוד הבא