 |
|
 |
|
|
עמוד 5 מ-7 |
המידע כרכוש >> סוגיות משפטיות (המשך)
בית
המשפט קבע כי כל יישום אחר של
החוק הפלילי (במסגרת "חוק
ההונאה דרך קווי-מדינה" או חוק
ITSP) עלול להביא להעמדתם לדין של
אזרחים המפרסמים מאמרים או
תצלומים תוך הפרת זכויותיו של
בעל זכויות היוצרים -- וזו לא
היתה בהכרח כוונת המחוקק כאשר
חוקק את חוק זכויות היוצרים או
חוק ההונאה. בית המשפט
המחוזי בתיק לה-מאצ'יה ציין כי
ביטול האישום בהונאה מסתמך על
הפסיקה בתיק דאולינג, וזאת בשל
ההבדל היסודי בין זכויות יוצרים
וסוגים אחרים של "רכוש
אינטלקטואלי", אשר מוגנים
במסגרת מערכת חוקים אחת, לבין
סוגים אחרים של רכוש מוחשי, אשר
מוגנים במסגרת מערכת חוקים אחרת,
ונוקשה יותר. בית המשפט ציין
בתיק לה-מאצ'יה:
למרות שמטרת המדינה ראויה לשבח,
במיוחד בהתחשב בעובדות האישום
במקרה זה, הפירוש שלה ל"חוק
ההונאה דרך קווי-מדינה" ישרת
לא רק להרשעת אנשים כמו לה-מאצ'יה
אלא גם להרשעתם של רבבות משתמשי
המחשבים הביתיים שלא עומדים
בפני הפיתוי להעתיק אפילו עותק
בודד של תוכנה לשימושם הפרטי.
נראה כי הפיכת כל אותם משתמשים
בתוכנות מחשב לפושעים, לא תהיה
צעד רצוי אפילו בעיני חברות
התוכנה. בתיק "ארה"ב
נגד בראון" בית המשפט, שגם הוא
הסתמך על הפסיקה בתיק דאולינג,
ביטל את הרשעתו של הנאשם, על-פי
חוק ITSP, בגין "גנבת" קוד-מקור
שיצר מעסיקו-לשעבר. הנאשם הוריד
עותק של קוד המקור למחשב הביתי
שלו, דבר שנתגלה מאוחר יותר
במסגרת ביצוע צו חיפוש בביתו.
בית המשפט, שביטל את סעיף האישום,
ציין כי "פסק הדין בתיק
דאולינג קבע שסעיף 2314 תקף רק
לגבי 'טובין, מוצרים או סחורות'
חומריים. רכוש אינטלקטואלי אינו
נכלל בקטגוריה זו. ניתן להציג
אותו בצורה חומרית, כגון בכתיבת
הרעיונות על דף נייר, אך הרכוש
האינטלקטואלי שעומד בבסיסם נותר
כשהיה." נראה כי יש
מחלוקת משפטית סביב השאלה האם
רכוש אינטלקטואלי -- תוכנה, מידע
מוגן בסימן מסחרי רשום, או סוגי
מידע אחרים -- מוגנים בפני "גנבה"
ממוחשבת, במסגרת החוקים הכלליים
של גנבה והונאה. יתרה מכך, בניגוד
לסוגים אחרים של "גנבה",
במקרים אלה בעל הרכוש שומר על
הרכוש "הגנוב" ואין למעשה
הוצאה ממשית של הרכוש ממקומו, מה
שהיה מאז ומתמיד תנאי בפני העמדה
לדין פלילי. |
|
|
