 |
|
 |
|
|
עמוד 4 מ-7 |
המידע כרכוש >> סוגיות משפטיות (המשך)
למרות
שבית המשפט המחוזי קיבל במקרה זה
את התפיסה כי מידע אינטלקטואלי,
כמו תוכנת מחשב, הינו בר "גנבה"
או "הונאה", שופטים אחרים
הגיעו למסקנות הפוכות לגבי
יישומם של "חוק ההונאה דרך
קווי-מדינה" וחוק ה - ITSP. בתיק
"ארה"ב נגד לה-מאצ'יה",
הנאשם, סטודנט בן 21 מ- MIT יצר BBS
ברשת, שהיה נגיש לכל. הוא עודד
באופן פעיל משתמשים להוריד
תוכנה מסחרית מוגנת בזכויות
יוצרים ולאחר מכן שלח את התוכנה
ל - BBS אחר כדי שאחרים יוכלו
להוריד אותה גם. הוא לא הרוויח
מכך כסף, אם כי סביר להניח שלו --
כמו לכל האחרים -- היתה גישה
לתוכנה שנשלחה. לה-מאצ'יה
הואשם רק בקשירת קשר עם "אלמונים"
לביצוע הונאה דרך קווי-מדינה. על
פי כתב האישום מטרת ההונאה היתה
לקדם, "בקנה מידה בינלאומי",
"העתקה והפצה בלתי חוקיות של
תוכנה מוגנת בזכויות יוצרים"
בלא תשלום דמי רישוי או תמלוגים
ליצרני ולספקי התוכנה. כיוון
שמעשיו לא נעשו למטרות רווח כספי
או אחר, המדינה לא יכלה להאשים
אותו בהפרת זכויות יוצרים. בית המשפט
המחוזי, שהסתמך במידה רבה על
פסיקת בית המשפט העליון בתיק "דאולינג
נגד ארה"ב", נקט בצעד הלא-שגרתי
וביטל את האישום ב"הונאה דרך
קווי-מדינה" עוד קודם המשפט.
בתיק הנ"ל, בית המשפט העליון
ביטל את הרשעתו של הנאשם, על בסיס
חוק ITSP, בגין הפצת הקלטות
פירטיות של אלוויס פרסלי דרך
קווי המדינה בלא היתר -- ובלא
תשלום תמלוגים -- לבעל הזכויות.
בית המשפט קבע כי, למרות שאולי
התרחשה במקרה זה הפרת זכויות
יוצרים (משום שההעברה נעשתה
בעבור רווח), לא ניתן לטעון להפרה
של חוק ITSP היות וה"רכוש"
שהועבר לאורך קווי הטלפון של
המדינה -- ז"א ההקלטות עצמן --
לא באמת "נגנב". בית המשפט
פסק כי ההקלטות, שמהוות אולי
ראיות להפרת של זכויות היוצרים,
אינן רכוש ש"נלקח" בהונאה.
בית המשפט נימק כי עבירות
הכרוכות בהפרת זכויות יוצרים
ניתנות לטיפול באמצעים אחרים,
בעיקר אזרחיים, וכי כוונת המחוקק
לא היתה דווקא שחוק ITSP ישמש
במקרים של הפרת זכויות יוצרים.
בית המשפט העליון ציין: במקרים אלה
ואחרים, המובאים לדין במסגרת
סעיף 2314, היו מאז ומתמיד מעורבים
"טובין, מוצרים או סחורות"
אשר "נגנבו, הופקעו או נגזלו
בהונאה". האלמנט הבסיס הזה
הולם את המשמעות המקובלת של לשון
החוק: הדרישה כי הטובין, המוצרים
או הסחורות המועברים יהיו זהים
לאלה שנגנבו, הופקעו או נגזלו
בהונאה, מניחה זהות פיסית בין
הפריטים שהושגו שלא כחוק לבין
אלה שהועברו בסופו של דבר, ומכאן
משתמעת לקיחה פיסית של אותם
פריטים לפני-כן. |
|
|
