 |
|
 |
|
|
עמוד 3 מ-7 |
המידע כרכוש >> סוגיות משפטיות (המשך)
בתיק
"ארה"ב נגד ג'רראד" נקבע
כי מכירת מידע שנאסף מתוך בסיס
נתונים ממחושב אודות זהותם של
סוכנים חשאיים של הרשות למלחמה
בסמים, מהווה בסיס מספיק להרשעת
עובד מדינה תחת סעיף 641 של חוק
המעילה. בדומה לכך, בתיק "ארה"ב
נגד סמפסון" פסק בית המשפט כי
שימוש בלתי מורשה בזמן-מחשב
מהווה מעילה ברכוש המדינה
במסגרת אותו סעיף. קשיים
נוספים מתעוררים במסגרת תביעה
בגין "גנבת" מידע. לדוגמה,
העבירות המוגדרות כ"גנבה"
או כ"גזילה" מחייבות, על פי
החוק המקובל, הוכחה לכך שהרכוש
הגנוב "נלקח" או "הוצא
ממקומו". במקרים של
גנבת מידע ממוחשב, "הרכוש
הגנוב" עצמו נותר בדיוק היכן
שהיה, ומבעליו לא נשלל השימוש
הממשי במידע. כך גם לגבי מושגים
כמו הסגת גבול ופריצה. מושגים
אלה אינם משתלבים בסביבה
האלקטרונית משום שאין חדירה
פיסית לתוך המחשב ועל כן אין גם
הסגת הגבול מבחינת החוק המקובל. כמה דוגמאות
ממחישות את בעיית היישום של "חוק
ההונאה דרך קווי-מדינה" על
פשעי מחשב -- במיוחד כאשר המידע
הנגנב הוא רכוש אינטלקטואלי.
דוגמאות אלה מציגות את ההגנה
השונה שמעניקים חוקי זכויות
היוצרים לעומת חוקי גנבה
פליליים. בתיק "ארה"ב נגד
ריגס", הנאשמים ריגס וניידורף,
שניהם האקרים מושבעים, תכננו מה
שהתקבל בעיני בית המשפט המחוזי
כמזימה לגנוב תוכנת מחשב ורכוש
אחר השייך לחברת בל סאות', שנועדו
לפקח על מערכת מוקד החירום
הטלפוני המשופר (911E) שפיתחה
החברה. ריגס חדר למחשב של בל סאות'
תוך שימוש בסיסמאות של אנשים
אחרים והוריד קובץ טקסט המתאר את
מערכת 911E. בית המשפט, שסירב לקבל
את העתירה לביטול אשמת ההונאה
דרך קווי-מדינה, קבע: המדינה
מרשיעה את ריגס וניידורף בתכנון
להונות את בל סאות' מרכושה, המידע
החסוי הכלול בקובץ 911E. כתב
האישום טוען במפורש כי מטרת
המזימה של הנאשמים היתה הקובץ 911E,
שנחשב בעיני בל סאות' כמידע בעל
ערך. החוק קובע בבירור כי מידע רב
ערך וחסוי מסוג זה הינו "רכוש",
וקיפוחו של הרכוש עשוי להיות
בסיס להרשעה בגין הונאה דרך קווי-מדינה
במסגרת סעיף 1343. |
|
|
