 |
|
 |
|
|
עמוד 2 מ-7 |
המידע כרכוש >> סוגיות משפטיות (המשך)
יישום
המושגים המקובלים בחוק באשר
להונאה, גנבה והסגת גבול, אינו
תואם את הטכנולוגיה החדשה.
לדוגמה, חוק המעילה הפדרלי בארה"ב
אוסר על "הפקעת" רכוש פדרלי.
אך האם המידע המאוחסן במחשב הוא
באמת "רכוש" הנתון להפקעה?
האם כל סוגי המידע הם רכוש, או רק
חלקם? האם על הנאשם להיות מודע
לכך שהמידע מוגן כדי שניתן יהיה
להעמידו לדין פלילי? ואם כן, כיצד
מדגימים את הידיעה של הנאשם? האם
המידע במחשב מוגן יותר מאשר
בנסיבות אחרות -- לדוגמה, האם
בסביבה הלא-אלקטרונית ניתן
להעמיד לדין חבר בארגון, שהסגיר
לשלטונות פעילות בלתי חוקית
בארגון שלו, בגין "הפקעה" של
מידע תאגידי? למי שייך המידע
התאגידי או הממשלתי? האם המידע
יכול להיות "מופקע" גם
כשהוא נשאר בידי בעליו? האם
העבירה היא "גנבת" המידע או
שמא שימוש מאוחר יותר שנעשה
במידע הזה? מה מהווה שימוש במידע?
החשבת המידע עצמו כרכוש הניתן
לגנבה או להפקעה, ובד בבד קבלת
האקסיומה כי "ידע הוא כוח",
מייצגות תקדים בעל פוטנציאל
מסוכן. החוק הפדרלי הפלילי מגן
על סוגי מידע מסוימים מפני חשיפה
וניצול-לרעה -- מידע לגבי ביטחון
לאומי, מידע לגבי שופטים, סודיות
בנקאית ודיווח על כרטיסי אשראי,
איסור פרסום שמות נאשמים
ואסירים משוחררים, תיקים
רפואיים ואישיים, תיקי מס הכנסה,
ותיקים המוגנים מחשיפה באמצעות
חוק פרטיות הפרט. החוק הפדרלי גם
מגן גם סוגים מסוימים של פטנטים,
סימנים רשומים וזכויות יוצרים,
לא מפני חשיפה אלא מפני שימוש
בלתי חוקי. חוקי המדינות בארה"ב
מגינים על סוגים נוספים של מידע,
כגון דיווח על מעצרים פליליים,
תיקים בנקאיים, תיקים של חברות
הטלוויזיה בכבלים, מידע על
כרטיסי אשראי, מידע על אסירים
פליליים, תיקי עובדים, תיקי
ביטוח (כולל ביטוח רפואי), מידע
רפואי, תיקים אישיים בבתי ספר,
מספרי זהות בביטוח הלאומי, תיקי
מס הכנסה, ותיקים מסוימים של
חברות הטלפון. במדינות מסוימות
בארה"ב, החקיקה הפנימית מגינה
גם חשיפה או שימוש בסודות
מסחריים. לפחות במקרה
אחד אומצה הגישה כי סעיף 641 בחוק
מס' 18 (חוק המעילה) תקף רק לגבי
"רכוש גופני או מוחשי",
ודחתה את הרחבתו של הסעיף גם
לגבי גנבת שירותים ממשלתיים.
ואולם, זוהי כיום דיעת המיעוט.
למרות שמדיניותו של משרד
המשפטים מגבילה את השימוש בחוק
המעילה במקרים של "גנבת"
מידע כדי למנוע העמדה לדין של
אלה המסגירים אי-סדרים, המדיניות
אינה כובלת את ידי משרד המשפטים
כך שעדיין ניתן להעמיד לדין בגין
"פשעי מידע". |
|
|
