עמוד 3 מ-3

האקרים >> ענישת האקרים (המשך)

ולבסוף, בתי המשפט הקובעים את גזרי הדין אינם נוטים במיוחד להטיל על ההאקרים מה שנחשב בעיניהם כעונשים דרקוניים על-בסיס "נזק" מלאכותי כזה או אחר. וכך, בתיק "ארה"ב נגד דמונטה", בית המשפט המחוזי גזר על ההאקר פיקוח קצין מבחן בעקבות "שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל מצידו" וכן בשל העובדה שההאקר נפטר מכל רכושו על-מנת לפצות את "קורבנותיו". אך דווקא מסיבה זו, בית המשפט לערעורים ביטל את קלו?ת גזר הדין, וציין: "נראה כי במקרה זה, הסתפקות בקצין מבחן סותרת את כוונתם המפורשת של הקווים המנחים הפדרליים בגזירת דין והיא להציב את פשעי צווארון-לבן בדרגה שקולה ל"פשעי הרחוב", בכל הנוגע לעונשי המאסר."

ב - 1994 הוועדה לגזרי דין, שהיא האחראית לניסוח הקווים המנחים בקביעת גזרי דין, הכירה בכך שעבירות קשורות-מחשב כרוכות פעמים רבות בנזק שאיננו דווקא כלכלי. עבירות אלה כרוכים באובדן הפרטיות או הביטחון. הוועדה גם הכירה בכך ש"אובדן" ("נזק") כולל גם את עלות שיקום מערכת המחשבים וכן נזקים נלווים נוספים. מסיבה זו הוועדה הציעה קווים מנחים חדשים, שניתן יהיה ליישמם גם על יחידים וגם על אירגונים. קווי הענישה המוצעים יגדילו משמעותית את העונשים הפליליים בגין שימוש ללא היתר במחשבים המסוגלים לחשוף מידע אישי -- חשיפה שמאיימת על אמינותם או על חיסיונם של הנתונים, או שימוש המפריע או העשוי להפריע לניהול התקין של מערכת המשפט, מערכת הבריאות או התקשורת. אלה הן בגדר המלצות ועדיין לא עוגנו בחוק.

נוסף על ההונאה, החוק הפדרלי מעניש גם בגין ציתות אלקטרוני -- כלומר, לכידת התקשורת האלקטרונית. במקרה כזה, הדרגה הבסיסית של העבירה היא "9", ועשויה להיות אף גבוהה יותר במידה והציתות בוצע "למטרות מסחריות".