ניתן לכתוב הוראת חיסור פשוטה, באחת משתי התבניות הבאות.
או:
כל הכללים שלמדנו בפרק א', לגבי הוראת החיבור, תקפים גם לגבי הוראת החיסור, שגם היא הוראה אריתמטית. לכן, הוראה שתיכתב כך: .SUBTRACT TAX FROM 100 היא הוראה שגויה, כיוון ששדה התוצאה חייב להיות משתנה, ואסור שיהיה קבוע. בכל מקרה, שנרצה להפחית סכום כלשהו מקבוע, נצטרך להשתמש בתבנית מספר 2 (עם GIVING),
מהערך שבמשתנה AMT מופחת הסכום של כל הערכים האחרים. התוצאה מאוחסנת בAMT.
הערך
המקורי שבמשתנה NET אינו משתתף בפעולת החיסור, ואין לו כל
השפעה על התוצאה הסופית,
שמאוחסנת במשתנה זה. בתכנית
COBOL נשתמש בתבבית מספר 1 , כאשר איננו
צריכים לשמור על הערכים המקוריים של השדות
המשתתפים בחיסור, ובתבנית מספר 2, כאשר אנו
צריכים בהמשך התכנית להשתמש באותם שדות,
בערכיהם המקוריים, לשימושים נוספים מלבד
החיסור. גם
בהוראת חיסור, כמו בהוראת חיבור, כל הפסיקים
אינם הכרחיים, ומשמשים רק ליתר בהירות של
המשפט. בכתיבה ב-COBOL, אם משתמשים בפסיק, חייב לבוא אחריו
מרווח אחד לפחות. ניתן לבצע מספר
פעולות חיסור, בהוראה אחת בודדת, ע"י
הרחבת תבנית השימוש מספר 1 , כלהלן (כמו בחיבור):
וזה כאילו כתבנו:
|
פרק 1 - מבוא לתכנות COBOL.
פרק 2 - ארגון נתונים
פרק 3 - חטיבת הזיהוי
(IDENTIFICATION DIVISION)
פרק 4 - חטיבת הסביב
(ENVIRONMENTAL DIVISION)
פרק 5 - חטיבת הנתונים
(DATA DIVISION)
פרק 6 - חטיבת הביצוע
(PROCEDURE DIVISION)
פרק 7 - הוראת MOVE
פרק 8 - קטעי האחסון לעבודה
פרק 9 - הוראות אריתמטיות
פרק 10- הוראות תנאי
פרק 11 - רישומים נוספים בחתיבת הנתונים
פרק 12 - עריכת פלט מודפס
פרק 13 - הוראות מיוחדות לעריכת הדפסה
פרק 14 - הוראת DISPLAY ו-ACCEPT
|
.איתן 2002. כל הזכויות שמורות למערכת המידע איתן © |