.ACCEPT הוראת

פרק 14 - הוראות DISPLAY ו-ACCEPT.

ב. הוראת ACCEPT.

ההוראה ACCEPT מבצעת פעולת קלט. תוצאתה היא קריאתם של שדות של נתונים באזור כלשהו בזיכרון. ההוראה ACCEPT מקבילה להוראה DISPLAY. ההוראה DISPLAY גורמת לפלט של נתונים. להבדיל מההוראה WRITE, היא אינה דורשת שתוקצה לה יחידת קלט פלט בחטיבת-הסביבה, שיוגדר לה אזור פלט בחטיבת הנתונים, או שתוקדש לה הוראת OPEN בחטיבת הביצוע. היא משמשת ליצירת כמות מוגבלת של פלט, אשר לא דרוש עיצוב מבנה הרשומות.

ההוראה ACCEPT קוראת נפח קטן של נתוני-קלט אל המחשב. להבדיל מהוראת READ, ACCEPT אינה זקוקה להקצאת יחידת קלט פלט בחטיבת-הסביבה, גם לא לאיזור קלט בחטיבת הנתונים, ולא להוראת OPEN בחטיבת הביצוע.

מבנה ההוראה ACCEPT הוא:

(שם-יחידת קלט פלט )FROM (שם-נתונים) ACCEPT

שם-הנתונים יכול להיות כל שדה, המוגדר בחטיבת הנתונים. ניתן לומר: (שם-נתונים-1) ACCEPT, כאשר שם-נתונים-1 הוא אזור עבודה בקטע האחסון לעבודה, או פריט ברמה 02 ברשומת-פלט. הוא יכול להיות כל שדה, המוגדר ומתואר בחטיבת-הנתונים.

אם נרשום את ההוראה ACCEPT ללא המשפט FROM, תצטרך מערכת ההפעלה לקבוע, מאיזו יחידת קלט פלט לקרוא את הנתונים.

בדרך כלל קיימת לכל מערכת הפעלה יחידת קלט פלט, המשמשת כ"בררת מחדל" לנושא זה. (בררת מחדל - זוהי בררה, הקיימת במערכת ההפעלה: אם קיימות כמה אפשרויות לביצוע נושא מסויים ולא צויינה במפורש אף אחת מהאפשרויות, משתמשת המערכת באפשרות המצויינת כבררת מחדל.)

בדרך כלל, מסוף המחשב, אשר משמש להרצת התכנית, הוא יחידת הקלט פלט המשמשת בררת מחדל, כך שאם לא צויין במסגרת ההוראה ACCEPT המשפט FROM, תקרא מערכת ההפעלה את הנתונים ממסוף המחשב.

לקריאת רשומות קלט עיקריות, נפתח תמיד קבצים ונקרא מתוכם את הנתונים. לקליטת נפח קטן של נתוני קלט משניים, משתמשים לעתים קרובות בהוראה ACCEPT. ההוראה ACCEPT משמשת, יותר מכל, לקריאת תאריכים או צורות שונות של נתוני-בקרה אל המחשב. נתבונן בדוגמא דלהלן:

דוגמא 1

יש לכתוב תכנית, הקולטת מדיסק ומדפיסה את הפלט במדפסת. הצורה העיקרית של קלט היא סרט, ועל כן בקטע קבצים מוגדר קובץ-דיסק. על רשומת-הכותרת של קובץ הפלט להכיל את תאריך ההרצה. התאריך אינו חלק של סרט הקלט, וישתנה בכל ריצה חודשית.

אנו יכולים לקרוא תאריך זה ממסוף המערכת. הנתון יכיל את החודש בעמודות 1 ו-2 (בעמודה 3 יופיע לוכסן) ואת השנה - בעמודות 4 ו-5. כך, למשל,03/03 . משמעו מרץ 2003.

שימוש בהוראת READ עבור נתון קלט אחד בלבד, היה מחייב הוראת SELECT בחטיבת-הסביבה, FD בהטיבת הנתובים, והוראת OPEN בחטיבת הביצוע. זהו תכנות מסורבל למדי עבור נתון קלט אחד. במקום זאת, נוכל להשתמש בהוראה ACCEPT נוכל לרשום:

ACCEPT DATE1.

כאשר DATE1 הוא שדה-נתונים בעל חמישה מקומות בתוך רשומת הכותרת:

01 HEADING-1.

02 FILLER PIC X VALUE SPACES.

02 FILLER PIC X(20) VALUE ‘RUN DATE IS ‘ JUSTIFIED RIGHT.

02 DATE1 PIC X(5).

02 FILLER PIC X(50) VALUE ‘MONTHLY REP’ JUSTIFIED RIGHT.

02 FILLER PIC X(57) VALUE SPACES.

על כן אין צורך להקדיש קובץ להוראה ACCEPT. חמש התווים אשר בעמודות הראשונות של הנתון נקראים אל תוך שדה בשם DATE1. שים לב, שהרשומה המודפסת לעיל היא באחסון לעבודה , הואיל והיא כוללת משפטי VALUE.

ההוראה ACCEPT היא מכשיר יעיל להעברת כמות קטנה של נתוני קלט אל המחשב. היא אינה כרוכה ביצירת קבצים. אף על פי כן, אין להשתמש בה לצורכי נפחים גדולים של קלט, בגלל היותה בזבזנית מבחינת זמן-הביצוע. הוראת READ מעבירה נתוני-קלט מיחידת-הקלט לאזור הקלט בזיכרון, ומאפשרת המשך שוטף להוראה העוקבת. הוראת ACCEPT גורמת להפסקה בביצוע השוטף, לפני שהנתון מועבר לזיכרון.

שימוש משולב ב- ACCEPT ו- DISPLAY

כאשר המחשב ממתין לאחר הוראת ACCEPT, מפעיל המחשב חייב לבצע פעילות כלשהי. בעת העצירה אין נמסרת כל הודעה למפעילים, פרט לשורה הסטנדרטית: 'AWAITING REPLY'. עליהם להיות בקיאים בדרישות התכנית, ולדעת מה נדרש כאשר חלה הפסקה בביצוע. אם, למשל, דרוש נתון, על המפעיל להזין את הנתונים הנכונים וללחוץ "ENTER" .

אין זה סביר לדרוש ממפעיל המחשב לזכור כל דרישה של התכנית. זאת הסיבה לכך, שבדרך כלל אנו נשתמש בDISPLAY להדפסת הודעה למפעיל, לפני שניתן הוראת ACCEPT. ההודעה מוסרת למפעיל מידע על הפעולות הדרושות, היא מפרטת מה לעשות, כאשר המחשב עוצר.

דוגמא 2

DISPLAY ‘ENTER DATE:’

ACCEPT DATE.

הקבוע דלעיל מודפס במדפסת. אחריו באה הוראת ה-ACCEPT, והמחשב עוצר. המפעיל קורא את ההודעה, מבצע את הפעולות הדרושות, ולוחץ על "ENTER". חמש העמודות הראשונות מועברות אז לשדה DATE.