פרק 14 - הוראות DISPLAY ו-ACCEPT.

א. הוראת  DISPLAY.

עד כה התייחסנו להוראת WRITE כשיטה היחידה ליצירת פלט נתונים. המבנה של הוראת WRITE הוא:

  (שם-רשומה) WRITE

הרשומה היא חלק של קובץ המיועד ליחידת קלט פלט מסויימת המוגדרת בחטיבת הסביבה והמתוארת בחטיבת הנתונים. לפני שנוכל לרשום הוראה לכתיבת רשומה בתוך הקובץ, עלינו לפתוח את הקובץ באמצעות ההוראה OPEN.

אנו משתמשים בהוראה WRITE לשם יצירת מרבית צורות הפלט. אולם זאת אינה הוראת הפלט היחידה העומדת לרשותנו. ההוראה DISPLAY משמשת אף היא ליצירת פלט. ההוראה DISPLAY, כמובן, שונה באופן משמעותי מפעולת WRITE. המבנה של ההוראה DISPLAY הוא כלהלן:

[{ (שם-מיתקן קלט-פלט) } UPON ] { שם נתון } DISPLAY

}                                                                 קבוע {

המשפט UPON, המציין את יחידת הקלט פלט, הוא משפט רשות אשר אין חובה לכלול אותו. כאשר הוא חסר, הנתונים יוצגו, בדרך כלל, במדפסת. ההוראה:DISPLAY CODE-1 מדפיסה את תוכנו של המשתנה CODE-1.

השימוש בהוראה DISPLAY אינו מחייב הגדרת קובץ מתאים בחטיבת הסביבה. כמו כן, אין צורך בהוראה OPEN. ניתן לרשום DISPLAY FIELDA, כאשר FIELDA הוא שדה כלשהו, המוגדר בחטיבת הנתונים. כל פריט, המוגדר בקטע הקבצים או בקטע האחסון לעבודה, ניתן להצגה באמצעות DISPLAY. בדומה לכך, אנו יכולים לרשום DISPLAY ‘INVALID CODE’, אם הקבוע או ההודעה ‘INVALID CODE’ הם הפלט הדרוש.

ההוראה DISPLAY , אם כן, מסוגלת לשמש במקום הוראת WRITE לצורך סוגים מסויימים של פלט. כאשר דרושים רק שדות-מידע בודדים, ואין מבנה רשומה מוגדר, משתמשים בהוראה DISPLAY.

ההוראה DISPLAY היא שיטה לייצור פלט נתונים, שאינו דורש יצירת קבצים. אנו משתמשים בהוראה DISPLAY עבור שדות נתונים או קבועים, ובהוראה WRITE נשתמש עבור קבצים.

להוראה DISPLAY שימוש חשוב מאוד בתכניות COBOL, היא משמשת ליצירת נפח קטן של פלט. לקבלת הפלט העיקרי של תכנית, ניצור בדרך כלל קבצים, ונשתמש ב-WRITE לתצוגת קבצים. כאשר עלינו לגרום לפלט של שדה אחד, או קבוע אחד בהתאם לתנאי מסויים, כגון תנאי-שגיאה או כאשר אנו רוצים להעביר מסר למפעיל המחשב . יהיה זה מסורבל מדי להגדיר קבצים ורשומות לצורך מקרים מיוחדים אלה. לפעולות פלט כאלה אנו משתמשים בהוראה DISPLAY.

ניקח לדוגמא תכנית, המבצעת פעולות חשבוניות על נתונים מדיסקט, ופולטת רשומות על סרט. הסרט הוא אמצעי הפלט הראשי בתכנית; הוא מוגדר כקובץ בעל מבנה-רשומה מסויים. את הנתונים עם הסרט ניצור בעזרת פעולת WRITE. נניח עתה, כי כל הפעולות החשבוניות כוללות בדיקה ON SIZE ERROR, כלומר, תנאי גלישה מעבר לאפשרות תכולתו של המשתנה. כאשר קיימת גלישה, ברצוננו להדפיס את ההודעה INVALID DATA. שימוש בהוראת WRITE היה דורש יצירת קובץ הדפסה ורשומה בתוך הקובץ עבור ההודעה. השימוש בהוראת DISPLAY אינו דורש קבצים, וניתן להדפיס את ההודעה על דף כקבוע.

שדות וקבועים ניתנים לתצוגה על יחידות קלט פלט מסויימות. אם שם היחידה אינו מוזכר בהוראת DISPLAY, כמו בדוגמא דלעיל, אזי מניחים, כי יופעל המתקן אשר בדרך כלל מוגדר במערכת כיחידת קלט פלט למטרה זו. בדרך כלל משתמשים במדפסת, או, לחילופין, בצג המפעיל. לכן, המשפט DISPLAY TAX, בו לא צויין משפט UPON, ידפיס את הנתון המצוי בשדה TAX . המתקן, בו משתמשים במשפט UPON, עשוי, אם כן, להיות מדפסת או צג המפעיל. שמות המתקנים האלה נקבעים במערכת ההפעלה של המחשב, ועל כן הם ייחודיים לכל מערכת מחשב.

  אופציות DISPLAY.

ההוראה

התוצאה

(שם-נתונים) DISPLAY

             (קבוע מפורש)

הנתונים יודפסו במדפסת

UPON CONSOLE (שם-נתונים) DISPLAY

             (קבוע מפורש)

מדפיסה את הנתונים במסוף של מפעיל המערכת

יצויין, כי במערכות מחשבים רבות, בהן ניתן לנתב את הפלט לכל אחד ממספר מתקני פלט לדוגמא כמה מדפסות, ומסופים בכלל זה, השימוש בהוראה DISPLAY עשוי להיות בלתי-מעשי.

אורך ההדפסה באמצעות ההוראה DISPLAY

ממדיו, או גודלו של שדה או קבוע, המוצגים באמצעות DISPLAY, מוגבלים, והם תלויים ביחידת הקלט פלט, בה משתמשים. אם על המידע להיות מודפס במדפסת, השדה או הקבוע מוגבלים ל-120 מקומות-הדפסה. ההוראה:

 { שם-נתונים } DISPLAY

                                                       קבוע מפורש {

דורשת, שלנתון לא יהיו יותר מ-120 תווים:

גודל ה-DISPLAY

ההוראה

הגבלת הגודל

{  } DISPLAY

120 תווים

UPON CONSOLE (שם-נתונים) DISPLAY

100 תווים (או בהתאם לגודל שורת מסוף-המפעיל)

המבנה המורחב של DISPLAY

כמה שדות, או כמה קבועים, ניתנים לתצוגה על ידי הוראה אחת. נתקן, בהתאם, את מבנה ההוראה DISPLAY , ונקבל:

(שם-מתקן)UPON  ... {שם-נתון-2},{שם-נתון-DISPLAY  {1

 {קבוע-מפורש-2} ,{קבוע-מפורש-1}           

 

דוגמאות

DISPLAY FIELDA, FIELDB UPON CONSOLE.

DISPLAY ‘THE MONTH OF’, MONTH.

שים לב להבדל בין שתי השגרות שלהלן:

התוצאות

ההוראות

(תוכנו של TAX )

INCORRECT TAX AMOUNT

DISPLAY  ‘INCORRECT  TAX  AMOUNT’, TAX

(תוכנו של TAX )

INCORRECT TAX AMOUNT

DISPLAY  ‘INCORRECT  TAX  AMOUNT’

DISPLAY   TAX

כל הוראת DISPLAY מדפיסה שורה אחת של מידע.

יש לציין נקודה חשובה אחת. אין לבצע הוראת WRITE והוראת DISPLAY על אותה יחידת קלט פלט. אם קובץ מופנה ליחידה מסויימת בחטיבת-הסביבה תוך שימוש בהוראה WRITE, עלינו להקפיד, לא להפנות את ההוראה DISPLAY לאותה יחידת קלט פלט.

סיכום הוראת DISPLAY

  1. הוראת  WRITE משמשת ליצירת רשומות המיועדות להיות הצורה העיקרית של הפלט.

  2. הוראת  DISPLAY משמשת ליצירת נפח קטן של פלט.

  3. הוראות DISPLAY מסוגלות להדפיס מידע על המדפסת או על צג המפעיל.

  4. הוראת DISPLAY  אינה דורשת הגדרת רשומות וקבצים.

  5. שדות נתונים, המוגדרים בחטיבת הנתונים, או קבועים, ניתנים לתצוגה ללא פתיחת קבצים.

  6. ההוראה DISPLAY משמשת לעתים קרובות להעברת הודעה למפעיל המחשב.

קודם | תחילת הדף | הבא

 

נושאים

פרק 3 - חטיבת הזיהוי                               (IDENTIFICATION DIVISION)
פרק 6 - חטיבת הביצוע                               (PROCEDURE DIVISION)
פרק 14 - הוראת DISPLAY ו-ACCEPT

.איתן 2002. כל הזכויות שמורות למערכת המידע איתן ©