עד כה, דנו בשלוש מתוך ארבע חטיבות של תוכנית COBOL. חטיבת הביצוע  ((PROCEDURE DIVISION, שהיא האחרונה שנלמד, הינה ללא ספק החשובה ביותר. חטיבת הביצוע מכילה את כל ההוראות, אשר יבוצעו על ידי המחשב, וזאת על פי הלוגיקה, אשר כתב התכניתן בעזרת הוראות אלה.

הטיבות הזיהוי והסביבה מספקות מידע על אופי התכנית והציוד המופעל על ידה. קטע הקבצים של חטיבת הנתונים מגדיר בפרוטרוט את שטחי הקלט והפלט. שטח הקלט היכו שטח האחסון, השמור כמקום, אליו תיקלט רשומה מקובץ הקלט. שטח הפלט הוא השטח, השמור לנתונים, הנוצרים במהלך התכנית, ומיועדים לשמש כנתוני פלט המחשב. קטע האחסון-לעבודה של חטיבת הנתונים מגדיר את כל שטחי האחסון הדרושים לצורך העיבוד אך איבם חלק מהקלט או הפלט. אולם רק ,כחטיבת הביצוע נמצא ישום לכל הנתונים יחד. הנתונים נקראים, מעובדים, ונוצר הפלט.כל הוראות הביצוע למחשב נכתבות בחטיבת הב'צוע. רוב פרקי ספר זה עוסקים בהוראות-הביצוע. קידוד שלוש החטיבות הראשונות הוא פשוט ושגרתי למדי, אולם עיבוד הנתונים, המתבצע בחטיבת הביצוע, הינו הוץלק המרכזי של התכנות,בפרק זה נלמד כיצד :

ידיעת סוגי הוראות אלה - תספיק כדי לכתוב תכנית בסיסית שלמה ב-COBOL. חטיבת הביצוע, כפי שתופיע בספר זה, תדגיש את הגישה המבנית לכתיבת תכניות COBOL. חטיבת הביצוע מתהלקת לסעיפים     (paragraphs). כל סעיף מגדיר שגרה (routine) עצמאית, או סדרח שגרות, שתוכנתו לבצע פעולה מסויימת. כל סעיף מתחלק בתוכו למשפטים או הוראות . כל הוראה, פרט להוראות הנודקות מצבים, מתחילה בפועל, או פעולה  VERB OPERATION. דוגמא להוראות READ ,MOVE ,WRITE. ככלל, תסתיים הוראה בנקודה, שלאחריה רווח אחד לפחות. ניתן לכתוב מספר הוראות באותה שורה של טופס הקידוד, אך אין לשבור מילים באמצע, כאשר מגיעים לסוף השורה. כל ההוראות מתבצעות לפי סדר כתיבתן, אלא אם כן מעבירה הוראת - PERFORM את הביצוע לחלק אחר של התכנית.

כל ההוראות בחטי הביצוע מקודדות במרווה  B. כל שמות הסעיפים נכתבים במרווח A. החוקים לכתיבת שם-סעיף הם זהים לחוקים למתן שמות משתנים, פרט לכך, ששם-סעיף אינו חייב להכיל תווים אלפבתיים.

קודם | תחילת הדף | הבא