|
|
פרק 7: המודל MySQLהמודל MySQLכדי להבין בצורה טובה את MySQL כדאי להתבונן בתמונה במבט כללי. MySQL פועל על מודל של לקוח-שרת (client-server), ולא כמו רבים מהישומים מבוססי הרשת. שרת ה MySQL היא התחנה המרכזית עבור עיר ה MySQL - השרת מטפל הן בתנועה הנכנסת והן ביוצאת מתוך/לתוך בסיס הנתונים. כל תחנה שאתם מעונינים לבצע עליה שאילתות של בסיס הנתונים MySQL חייבת להריץ את שרת ה MySQL. במילים אחרות, התחנה המרכזית חיבת להיות פתוחה לתנועה נכנסת או יוצאת. שרת ה MySQL הוא כל יכול: הוא יכול לבנות ולהרוס. בסיסי נתונים נבנים, מבוצעים עליהם שאילתות, ומושמדים תוך שימוש בשרת. העובדה של MySQL אין שום ממשק גראפי, מהווה מקור בלבול לחלק מהמשתמשים החדשים. כאשר אתם חושבים על בסיסי נתונים מבוססי חלונות כמו אקסס, אנו חושבים על יצירת וניהול בסיסי נתונים בממשק גראפי כמו גליון-אלקטרוני. לא כן הוא בMySQL, שהשרת שלו מבצע פעולות ע"י פקודות בלבד. בסופו של דבר, תמצאו שזה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע. כמו כל שרת רשת, שרת ה MySQL , שנקרא mysqld, "מקשיב" דרך יציאה (port) מסוימת לבקשות התחברות נכנסות-יציאת ברירת המחדל עבורMySQL היא 3306. אם אתם חושבים על שרת ה MySQL כמו על מנהל התחנה המרכזית, ההאזנה ליציאה דומה לבחירה מאיזה חלון ימכרו הכרטיסים. אם לא תגדירו באופן ידני את היציאה לה יאזין שרת ה MySQL, אין מה לדאוג בקשר לציון היציאה מצד לקוח ה MySQL. "הלקוח" ב MySQL הוא כל יישום ששולח בקשה לבסיס הנתונים דרך השרת. ישנם כמה סוגי לקוחות אפשריים, לפיכך: סקריפט ה Perl שלכם יכול להיות לקוח, באדיבות המודול DBI, לדוגמה. הערכה של MySQL כוללת גם ממשק לקוח מונע פקודה(command-driven client), שנקרא mysql, ומהווה ממשק אינטראקטיבי לשליחת שאילתות לבסיס הנתונים. כל פעם שאתם שולחים פקודה לשרת ה MySQL אתם משתמשים בלקוח כדי לעשות זאת, בין אם זה סקריפט של Perl או הלקוח הכלול. להבהרה חישבו על הלקוח כשליח המקשר בין הרצונות שלכם לשרת הכל יכול. נתחיל מהתחלה: לידה של בסיס נתוניםאתם מתחילים בלי בסיס נתונים -איך אתם מטפלים ביצירת בסיס נתונים עם MySQL? אחרי הכל, אתם לא יכולים לבצע שאילתות אם אין על שום דבר לשאול עליו! אנו נפרט תהליך זה בקצרה, אבל ראשית נתייחס לעניין במבט על. ברמה המופשטת ביותר, יצירה של בסיס נתונים היא תהליך בין שני שלבים: 1. יצירת מבנה שלדי לנתונים. זכרו שהנתונים בבסיס נתונים יחסי מאוחסנים בתוך טבלה אחת או יותר, ולכל טבלה יש מבנה נתונים. מבנה הטבלה מגדיר לאילו שדות נתונים מותר להיות בתוך שדות אלו (מספרים שלמים, ממשיים, טקסט, וכו'). 2. אחרי שמבנה הטבלה מוכן, תוכלו למלא או לאכלס את הטבלה עם הנתונים האמיתיים. נשמע די פשוט! ישנם שתי אפשרויות לאכלס את הטבלה עם נתונים תוך שימוש בשרת ה MySQL. 1. פקודת ה SQL הכנס/ החלף (insert/replace) משמשת להוספת נתונים לטבלה קיימת, בין אם בשורות חדשות ובין אם בשכתוב של קיימות. 2. אם הנתונים כבר קיימים בקובץ טקסט מעוצב, כשהם מופרדים ע"י סימני פיסקה (tab) או פסיקים (comma), תוכלו "לייבא" אותם לתוך טבלת MySQL קיימת. חבילת תוכנת ה MySQL שלכם עשויה לכלול כלי ייעודי בשם mysqlimport שיוכל להכניס את קובץ הטקסט שלכם לתוך טבלה מוגדרת. לחלופין, תוכלו להשתמש בפקודה load data infile שנמצאת בלקוח ה MySQL כדי לייבא נתונים מתוך קובץ טקסט לטבלה. למרות שלא מסופקים שום מסננים ליבוא של בסיסי נתונים אחרים/פורמטים אחרים, כמו אקסס או אורקל, תוכלו בדרך כלל לייצא (export) מתוכנות אלו לקובץ טקסט, ואז לייבא את קובץ הטקט לתוך MySQL אחרי שתיצרו מחדש את המבנה של הטבלאות בבסיס הנתונים של MySQL. פרטים בהמשך...
|
