פרק 3: שמירת מצב

עוגיות (cookies); חברותנו המושמצות

בממלכת בני האדם, העוגיות מושמצות שוב ושוב, על תרומתן להרחבת אזור האגן, והוספת "מטען עודף" לגופנו. לרוע הגזירה גם בממלכה הממוחשבת, העוגיות תויגו כמפרות פרטיות, ומרגלות בסתר. אולם האמת היא שכמה עוגיות עוד לא הזיקו לאף אחד, בשתי הממלכות, ולזאת ישנה סיבה טובה.

נשים את התזונה בצד, מהם למעשה העוגיות ברשת? בקצרה, העוגיות הן חלקי מידע קטנים שאתרי הרשת יכולים להשאיר על מחשבנו, הן בזיכרון הפנימי (RAM) והן בכונן הקשיח, כתלות במשך החיים שלהם. המידע המוכל בהן הוא החלטה של מפתח האתר אולם בדרך כלל הן כוללות נתונים כלשהם בקשר לבקורכם באתר – השעה, או התאריך, או מידע כלשהו שהכנסתם או בחרתם בטופס. כאשר אתם חוזרים לאתר במועד מאוחר יותר, העוגיה מאוחזרת, מנותחת ועשויה להוביל לביצוע פעולה מסוימת. האתר יכול להזכיר לך מתי ביקרת בו לאחרונה או לטעון פרמטרים מסוימים שבחרתם בביקור הקודם.

העובדה שאתר מסוים יכול להשאיר מאחור גוש מידע, הוביל אנשים רבים בכיוון מחשבה מוטעה, וגרם להם לדאגה לגיטימית: הרשת הרי אינה צריכה להיות מראה חד כיוונית. אולם במהומה שנוצרה נשכחה לרגע העובדה שהעוגיה אינה יודעת דבר עליך או על מחשבך, פרט למידע שאתה מוסר בעצמך או הקיים זה מכבר. עוגיות אינן יכולות לגלות את המידע השמור במחשבך, את כתובתך או שמך, אלא אם מסרת מידע זה בעצמך. לרוע המזל, מספר מתכנתי רשת, המונעים מבורות, עצלות או חשאיות, גרמו להתנגדות לעוגיות כאשר לא הודיעו שמידע מוסף נשמר בעוגיות על מחשב המשתמש. התוצאה היא שמספר משתמשים הפכו למתנגדי עוגיות מובהקים, ובחרו לבטל את האפשרות להפעלת טכנולוגיה זו בדפדפנים שלהם.

לאחר כל ההקדמה הזו, לעוגיות ישנו עדיין מקום חשוב בפיתוח אתרי רשת, וכאשר משתמשים בהם בצורה אחראית, מהווים אמצעי נוח ל"שמירת מצב" (maintaining state), ברשת. למרות שניתן להשתמש בעוגיות הן לשמירת מצב במספר גלישות והן בגלישה בודדת, נבחן עתה את השימוש בשמירת מצב בין גלישות שונות. אולם למען הכנות ישנן דרכים טובות יותר לשמירת מצב בגלישה בודדת, ואותן נראה בהמשך המאמר.

שמירת מצבים
תוכן עניינים
דוגמאות לעוגיות חלק ראשון: אחזור העוגיה