ארכיטקטורת SQL Server
מפרידה את תוכנת בסיס הנתונים ממנוע
בסיס הנתונים. בסיס הנתונים הראשי של SQL
עובד על שרת NT שמחובר למספר
"לקוחות" דרך רשת אתרנט או רשת פנימית מקומית מסוג Token Ring. מערכות הלקוח הן בדרך
כלל מבוססות מחשבי PC אשר
מריצים תוכנת לקוח של SQL Server.
SQL Server תומך במערכות לקוח
מהסוגים הבאים :
נוכחות רשת מקומית
הכרחית על מנת לחבר את "הלקוחות"
למערכת ה- SQL . במקום להשתמש בחיווט
רגיל אשר מופיע לרב במערכות Mainframe , רשת ה- SQL משתמשת בטופולוגית רשת נפוצות כגון
אתרנט ו- Token Ring . מערכת SQL מספקת
גם פרוטוקול עצמאי ותומכת בכל
הפרוטוקולים הנפוצים כולל Tcp/Ip , NetBEUI ,
Ipx/Spx , Banyan Vines , Dec Pathworks , ו - Apple Talk של
Apple .
מערכת השרת לקוח של SQL
מעניקה לה תכונות אשר לא מופיעות
במערכת בסיסי נתונים מסורתיים.
הנגישות למידע אינה
מוגבלת לסט של
אפליקציות בסיס נתונים. כאן בא לידי
ביטוי אחד היתרונות העיקריים של SQL -
האינטגרציה גם עם כלים מובילים בתחום
השרת לקוח וגם עם כלי שולחן עבודה
נפוצים כגון Word , Access ו- Excel.
בסיס הנתונים של SQL
ניתן לגישה תוך שימוש במספר שיטות.
לדוגמא, ניתן לגשת לבסיס הנתונים של SQL
ממערכת שרת לקוח מותאמת אישית אשר
נבנית תוך שימוש בשפות מפתח כגון: Visual
Basic , Visual C++ , Power Builder , Delphi, Visual
Fox Pro, ועוד
שפות מפתח רבות אשר מותאמות לסביבתPC .
עבור פיתוח בסיס
נתונים מותאם אישיתCustomize) ), SQL Server תומך
במספר ממשקים של בסיס נתונים אשר
ניתנים לשימוש על ידי כלי הפיתוח
הנפוצים יותר. ניתן לגשת לבסיס
הנתונים של SQL Server תוך שימוש ב-DAO,
OLE DB, ODBC, ADO ורבים אחרים.
על מנת לאפשר גישה נוחה משולחן העבודה,
קיימת ב- SQL Server תמיכה
מובנית שלOLE DB Driver ו -ODBC Driver אשר
מאפשרים גישה לבסיס הנתונים מכל
אפליקציה התומכת בשיטות הנ"ל .
איור 1.2
איור 1.2 מאפשר מבט
מפורט יותר על ארכיטקטורת מערכת שרת
לקוח של SQL Server . בחלק העליון של
האיור ניתן לראות איך מגוון
האפליקציות של הלקוח משתמשות בממשקי
הגישה לבסיס הנתונים אשר מסופקים על
ידי SQL Server . ארבעת המערכות לגישה
לבסיס הנתונים של SQL Server הנם OLE DB , ODBC
, ספרית בסיס הנתונים ו- TRANSACT SQL .
ללקוחות אשר עובדים עם
מערכת הפעלת חלונות כל ה API הללו
ממומשים ע"י ספריות קישור
דינאמיות (DLL ) המתקשרים עם השרת
באמצעות הרשת המקומית.
השרת מקבל את בקשות
העיבוד מהלקוחות דרך הרשת המקומית
ומעביר אותם למודול הנקרא ODS שהוא
למעשה ממומש ע"י פונקציות ספריה
ומקרואים. למרות שהשרת עצמו הוא
אפליקצית ODS והוא מאפשר פיתוח
אפליקציות באמצעות ODS API, לא נהוג לעשות זאת והדבר משמש לשם
התקשרות עם מערכות מסדי נתונים אחרות.