במקום שמשתמשים יקבלו תדר יחידני מהמערכת, כל משתמש מקבל time slot יחידני בשביל לשדר ולקבל נתונים. תחנת הבסיס או האתר המרכזי שולטים באורך ומס' ה- time slots המוקצים לכל משתמש. כשמשתמש מתחבר למערכת, מוקצים לו אחד או יותר time slots, תלוי בסוג השירות.

היתרון של מערכת זו הוא בכך שה- time slots יכולים להיות מוקצים דינמית. המערכת יכולה לתת למשתמשים time slots גדולים יותר כאשר עומס המערכת נמוך, בשביל ביצועים משופרים. כאשר המערכת הופכת עמוסה, היא לוקחת זמן ממשתמשים אחרים כדי לאפשר למשתמשים חדשים להיכנס למערכת.

אולם להקצאה דינמית יש מחיר. ישנם כמה אזורים בזרם מידע ה-TDMA שאינם בשימוש לשם שידור מידע משתמש, אלא לשם שידור מידע מערכת. מידע זה נקרא תקורה. הוא אומר למשתמש מתי להאזין ומתי לשדר. זה חשוב כדי שהמוקד יוכל למנוע התנגשויות עם משתמשים אחרים, שמביאות לידי הפרעות בין ערוצים. בנוסף, על-מנת למנוע התנגשות כלשהי בין משתמשים ב- time slots סמוכים, המערכת חייבת להקצות השהיה בין כל פרץ נתוני משתמש, הנקראת guard time. כל התקורה וה-guard time הללו מפחיתים את יעילות המערכת.

מאחר וכל המשתמשים פועלים באותם התדרים, נדרשים קצבי נתונים גבוהים מאוד, כדי לאפשר לכל משתמש לשדר מידע. קצבי נתונים גבוהים מחייבים את השימוש בצפיפויות איפנון גבוהות וב-bit rates גבוהים יותר.

צורך זה יוביל את ה- carrier-to-noise) C/N) הנדרש לרמה שלא תספק אות "חסון" למשתמשים שנחשבים אתרים מאותגרי הפצה. סוג זה של מערכת עשוי לתבוע יותר cells, כדי להבטיח כיסוי מלא.

מערכת זו אידיאלית עבור שירותי נתונים מהירים וטלפון לולאה מקומית.