Cellular structure - המשך

התבנית ששימשה במערכות המוקדמות הייתה seven cell reuse pattern . המספר 7 הוא תוצאה של המרחק הדרוש בין התאים המשתמשים באותם התדרים, וזה שוב על מנת להקטין את ההפרעה, שצריכה להיות בעוצמה כזו שהפילטרים בצד המקבל יוכלו לטפל בה. באופן כללי מרחק של 2.5 – 3 מוכפל בקוטר תא ממוצע צריך להישמר בין שתי תחנות שידור, ע"מ להבטיח רמת הפרעה שאפשר להתגבר עליה. חישובים וניסויים הם אלו שהכתיבו תבנית שימוש חוזר זו. במערכות הראשוניות אי אפשר היה לנדוד (roam) בין תאים במהלך שיחה, ולכן משתמשים לא יכלו לטייל בחופשיות במהלך שיחה. כמו כן אי אפשר היה לחייג מהרשת למובייל מבלי לדעת את מיקומו המדויק. לכל אזור היה קוד משלו, ומובייל בתוך אזור היה צריך להיקרא עם הקוד הזה בדומה לרשת הרגילה. ההבדל היחידי שברשת הקבועה הטלפונים קבועים והקודים לא משתנים. הכנסת אינטליגנציה למערכת\רשת יחד עם ציוד מיתוג הפכה את הנדידה אפשרית. רגיסטרים (registers) הותקנו ברשת ועקבו אחר מיקום המוביילים ואחסנו את מיקומם ע"מ שיוכלו לנתב שיחות אליהם. דוגמא לשרות כזה הוא handoff\handover. ע"מ שתהליך כזה יקרה צריך שיתוף פעולה בין המובייל והרשת. המובייל צריך ציוד כגון משדרים מיוחדים ואפשרויות מדידה ויכולת לשנות תדרים במהירות. הרשת צריכה ציוד מתוחכם לוודא שה handover מכוון לתא היעד הנכון.