בקרת עוצמה ב-CDMA

יעד התכן העיקרי של מערכת CDMA הוא לקלוט את כל משתמשי תחנת הבסיס באותה רמת עוצמה, ולהוריד את רמת העוצמה לרמה המינימלית האפשרית, תוך שמירה על איכות שיחה גבוהה. כל עוצמה עודפת מתווספת שלא לצורך לרמת הרעש הכללי בערוץ ה-CDMA, ומפחיתה את הקיבולת.

לפיכך, ככל שבקרת העוצמה יותר מדויקת, הקיבולת גדולה יותר.

ב-CDMA תחנת הבסיס מתקשרת עם המשתמש, ומורה לו לכוונן את העוצמה שלו למעלה או למטה. המשתמש משדר רק די עוצמה בשביל לשמור על קשר. לכן העוצמה הממוצעת המשודרת נמוכה בהרבה מאשר זו הנדרשת למערכות אנלוג או TDMA.

למערכות אנלוג ו- TDMA יש יכולות בקרת עוצמה מאוד איטיות וגסות. זה אומר שהמשתמש איננו יכול לכוונן עוצמה מספיק מהר כדי לפצות על דעיכות אותות. כתוצאה מכך האפרכסת חייבת תמיד לשדר ברמת עוצמה הגבוהה בכמה dB מהאופטימום, כדי לפצות על דעיכה אפשרית. כמו שניתן לצפות, זה מוביל לחיי סוללה קצרים יותר.

במערכת CDMA ה-cell מודד ללא הרף את האות הנקלט מן המשתמש. הוא משווה אות זה לרמת העוצמה המבוקשת, ואז מחליט להעלות או להוריד עוצמת שידור של יחידה ספציפית בתדירות של פעם ב- 1.25 מילי-שניות (800 פעמים בשנייה).