בעיות העברית בעולם המחשבים

תקן ה-UNICODE

לאחרונה אושר תקן בינלאומי חדש הנקרא UNICODE2.
תקן זה בנוי על 16 סיביות (התקן מקצה לכל תו ייצוג מספרי הנע בין אפס ל- 65536 , וניתן למצוא בו גם את האותיות העבריות, ניקוד עברי, ובעתיד גם טעמי מקרא).
היתרון בגישה זו הוא שניתן לייצג מספר סוגי תווים בו-זמנית.
תקן זה עדיין לא מיושם, כפי שניחשתם, במרבית מערכות המחשב, אך הוא עתיד להיות התקן המחייב בשנים הקרובות.
כהרחבה בנושא ה-UNICODE , יש לציין, כי תקן זה עומד בראש מעייניהם של ענקי-התוכנה בעולם, כולל APPLE,HP,IBM,Microsoft,Oracle,SAP,Sun,Sybase ועוד.
שילובו של תקן זה לתוך יישומי שרת-לקוח ואתרי אינטרנט מציע חסכון משמעותי בזמן.
ה-UNICODE מאפשר ליישום כלשהו להיות מכוון לפלטפורמות שונות, כמו גם לאפשר תקשורת רב-לשונית חוצת יבשות וימים ללא כל צורך בהינדוס מחדש.
המידע יכול לעבור דרך מערכות מחשב שונות ומגוונות ללא כל חשש שהמידע יינזק.
תקן ה-UNICODE מכיל כיום כ-49,194 תווים (מתוך 65,536 האפשריים בו), המכסים את השפות ביבשות אמריקה, אירופה, אפריקה, ואסיה (לרבות העברית).

התקן מקודד את סימני העברית השונים באופן הבא

31 קידודים לסימני הטעמה

20 קידודים לסימני פיסוק.

27 קידודים לעיצורים ( 22 תווים רגילים ו-5 תווים סופיים).

3 קידודים לשפת ה"אידיש": (ו‘ כפולה, י‘ כפולה, ו‘ ואחריה י‘).

2 קידודים לסימני ניקוד נוספים: גרש וגרשיים.

קידוד נוסף לשפת הלדינו (הנקודה VARIKA).

 כאמור, תקן זה עדיין בשלבי הטמעה, ושינויים נוספים בו הם אפשרות קיימת