סוגי תווים
קיים מספר רב של מערכות תווים עבריות, אשר התפתחו עם הזמן. מערכות
אלו נועדו לפתור בעייה קיימת , ללא מחשבה מעמיקה לעתיד, ולעתים הדבר
גרם לבעיות נגררות ומיותרות.
להלן נסקרות מערכות התווים העיקריות:
רוב המחשבים הנמצאים כיום בשוק ( פרט למחשבי IBM גדולים ) שומרים את
כל קבצי הטקסט ( וגם התקשורת ) בתקן הנקרא ASCII .
לפי תקן זה,לכל
תו יש ייצוג מספרי הנע בין אפס ל- 255.
בתחילת שנות השישים והשבעים
נוצלו למעשה רק 127 תווים (אנגלית,ספרות,תווי בקרה וכד‘).
היות ומספרים
בין אפס ל- 127 מנצלים רק שבע סיביות מתוך השמונה האפשריות עבור כל
תו, הייתה הסיבית העליונה אפס תמיד.
מערכות רבות התעלמו מסיבית זו
לחלוטין, או אף איפסו אותה.
לרוע המזל,העברית,ואף שפות אירופאיות רבות,
הוצגה לאחר שלב זה, גורם שהפך לבעייתי.
השאיפה החדשה הייתה להוסיף
את תווי העברית תוך ניצול התווים הפנויים מעל 127, אולם כל המערכות
אשר התעלמו מהסיבית השמינית באותה תקופה מנעו זאת.
הפשרה הכואבת הייתה
במיקום התווים העבריים במקומם של האותיות האנגליות הקטנות.
דבר זה
הושג ע"י שינוי במסוף בלבד, כך שיציג עברית במקום אנגלית.
שני חסרונות
היו לדבר: אין אפשרות לערב עברית וגם אותיות לטיניות קטנות, ואין אפשרות
להבדיל בין קובץ באנגלית לקובץ בעברית,שכן המחשב לא הכיר את התווים
העבריים באופן לוגי.
לשימוש זה קוראים כיום Old Code, היות והוא פרימיטיבי
וישן וכיום כמעט ואינו נמצא בשימוש.
בעיית הסיבית השמינית החסרה העיקה
לא מעט על כל העמים האירופאיים (להם מספר תווים מיוחדים אשר אינם מיוצגים
בין 127 התווים הראשונים ) .
צרת רבים זו הביאה לבסוף לפתרון.
מכון
התקנים הבינלאומי (ISO) יצא עם סדרת תקנים (סדרה 8859) המנצלת את כל
256 התווים ומגדירה לכל שפה את מיקום האותיות המיוחדות שלה, כאשר,
משיקולי תאימות לאחור, 127 התווים הראשונים זהים לכל הסדרה.
התקן העברי נקרא ISO-8859-8 ושמו הוא New Codהתווים העבריים ממוקמים
החל מהמקום ה- 224! בד"כ נקרא תקן זה בשם ISO New Code וזאת משום שחברת
IBM , בהוציאה לשוק את המחשבים האישיים הראשונים , החליטה להתעלם מתקני
ISO-8859 ,אשר היו עדיין בשלבי התהוות, וקבעה את העברית החל מהמקום
ה- 128 והלאה.
תקן זה ידוע גם בשם IBM New Code .
הביטו בדף ה-WEB
הבא וצפו במספרים שניתנו לתווים עבריים על פי התקןIBM
New Code:
בתקן העברי ISO-8859-8 משתמשים במערכות החלונות Windows 3.11 ,Windows95
ומערכות מקינטוש.
בשלבים אלו, העברית יוצגה באופן שונה על פני מחשבים
שונים, דבר שהיווה מכשול רציני למפתחי רשת עבריים.
היה צורך בתכנון
אחיד ומחדש.
