השיטה החצי – לוגית

עד עתה ראינו את השיטות הויזואלית והלוגית.
ראינו כי שיטות אלו מציגות יתרונות שונים בהצגת העברית על דפי HTML, ברם באותה מידה , עמדנו על החסרונות הגדולים של שיטות אלו.
בדיוק פה, נכנסת השיטה החצי-לוגית לפעולה כמושיעה של ממש.
כפי שראינו, השיטה הלוגית מאפשרת לזהות אותיות עבריות וע"י כך להציגן מימין לשמאל.
אולם, זו לא כל האמת.
מערכת ההפעלה Windows מציגה רק מילים בעברית בצורה הנכונה.
אם יש לכם משפט בעל חלקים בעברית, חלקים נוספים באנגלית וחלקים אחרים, שוב, בעברית, אזי כל חלק יוצג כראוי, ע"פ השיטה הלוגית, כפי שאנו מצפים, אולם המשפט כולו לא יוצג כהלכה.
הסיבה לכך היא שמשפט מעורב שכזה נתפס ע"י המחשב כמשפט באנגלית, ולכן המחשב יציגו משמאל לימין ! המילים העבריות במשפט זה אכן תוצגנה מימין לשמאל, אולם המשפט כולו יאבד את משמעותו.
הפתרון הנאיבי, אם מישהו מכם חשב עליו, יהיה לא לכלול אנגלית בתוכן הרצוי, אולם, לצערנו, Windows מתייחסת לכל תו שאינו מוגדר כתו עברית כאילו היה תו אנגלית.
הנקודה, לציון סוף משפט, נכללת בתופעה זו.
באופן דומה, אם היה לכם טקסט עברי עם נקודה בסופו, המילים העבריות היו מוצגות כהלכה, אולם הנקודה הייתה מופיעה בסוף המשפט על פי הגרסה האנגלית, שזו בדיוק תחילתו (הימנית) של המשפט בגרסה העברית, הרצויה.
התוצאה אינה ידידותית.
מתחכמים אחרים מביניכם היו עולים על הרעיון השימושי של השמת הנקודה בתחילת המשפט העברי.
באופן מפתיע, גישה זו עובדת, אולם רק לנקודה זה טוב.
זה לא יעבוד עם מספרים, או כאשר הפסקה ארוכה וחולשת על מספר שורות.
במקרה של "שבירת שורות", הנקודה תופיע בסוף השורה הראשונה במקום בסופו הלוגי של המשפט ! מכל וכל הגישה הלוגית אינה עוזרת במיוחד, ולכן באה לעזרה הגישה החצי-לוגית.
בגישה זו, רק חלקים מסויימים במשפט נתון (מספרים, סימני פיסוק) מאוחסנים במחשב במהופך, בהתאמה ברורה לגישה הויזואלית, בעוד שאותיות מאוחסנות באותו אופן שבו הן נכתבות, בהתאמה ברורה לגישה הלוגית.
הפשרה בין הגישות הויזואלית ללוגית גרמה בעליל לשיטה זו להיקרא "חצי לוגית".
הגישה החצי-לוגית מוערכת היטב בקהיליית מפתחי הרשת מאחר והיא מאפשרת לנו ליצור אתרים מושכי עין , המשלבים בין גופנים שונים, שפות שונות וגדלים מגוונים.
הגישה החצי-לוגית מובנית בתוך הגרסאות תומכות העברית של Windows 3.11 ו Windows 95.
גישה זו נתמכת ע"י הדפדפן Internet Explorer 3.02 בגרסתו העברית והאנגלית, וכמו כן, ע"י הדפדפן Netscape Navigator 2.0/3.0 .קיימת אפשרות שגישה זו נתמכת על גבי דפדפנים פחות ידועים.
השיטה החצי-לוגית מאפשרת למפתחי האתרים להשתמש בכל הגופנים המוגדרים במערכת ההפעלה Windows.
גופנים אלו נראים טוב יותר מבחינה ויזואלית ונוחים יותר לקריאה מהגופנים המיוחדים, שמותקנים במחשב לצורך יישום השיטה הויזואלית.
דף , שמשתמש בשילוב הגופן Miriam לכתיבת כותרות עליונות ובגופן David לכתיבת גוף הטקסט עצמו, נראה הרבה יותר טוב מדף הנכתב בגופני השיטה הויזואלית, כגון Web Hebrew AD או Globes .
שיטה זו מתגברת , כמו כן, על כמה מהחסרונות של השיטה הויזואלית, ובעיקר על חוסר היכולת להדפיס דפים ובצורך להתקין גופן מיוחד.

למרות כל היתרונות הנראים , השיטה החצי-לוגית מורכבת לא פחות מהשיטה הויזואלית.
אנא זכרו, כי השיטה החצי-לוגית נעזרת בגופנים עבריים, הנתמכים באופן בלבדי ע"י מערכות הפעלה Windowsתומכות עברית ! הרבה אנשי מחשב מעדיפים להשתמש במערכות הפעלה שונות, כמו UNIX או MACS , או כאלו שמעדיפים להשתמש בגרסה האנגלית של ה- Windows , או ב- Windows NT.
כל אלו אינם מסוגלים לקרוא אתרים, הכתובים בגופנים אלו, ופה מונחת נקודת תרפה מכאיבה בשימוש בשיטה החצי-לוגית.
מנגד, אם הנכם בטוחים שרוב קהל היעד שלכם משתמש במחשבים אישיים עם גרסת העברית של ה-Windows, אתם יכולים להעזר בשיטה החצי-לוגית.
האתר יראה הרבה יותר טוב, אתם לא תצטרכו להתקין גופנים מיוחדים, המחוייבים בגישה הויזואלית, ותוכלו למזג בין גופנים שונים באותו הדף.
בשלב זה , אני מקווה, כולכם משוכנעים , שלפחות תחת מערכת ההפעלה Windows בגרסתה העברית, ניתן להגיע לתוצאות יפות , תוך שימוש בשיטה החצי-לוגית.
ובכן, בהמשך נראה איך מיישמים שיטה זו בפועל בשפת HTML .