יישום השיטה הלוגית

בכתיבה בעברית לוגית, ומאחר וממילא רק ה- Explorer מבין אותה כרגע, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להורות ל- Explorer לעבור אוטומטית לעברית לוגית, עם העלאת הדף.דבר זה מבוצע ע"י הכנסת שורת הקוד
meta charset=window-1255

בתוך ראש המסמך (HEAD).
הדבר השני שצריך להקפיד עליו הוא הפיסוק.
הבעיה היא שכל סימני הפיסוק שיופיעו במקרה במקום השמאלי ביותר בשורה, יועברו לתחילתה, כשיוצג הדף על המסך (דבר שאינו מהווה מכשול בעברית הנכתבת בשיטה ויזואלית).
ע"י ציון התגית dir=rtl אנו בעצם מגדירים שכיוון המסמך הוא מימין לשמאל.
במידה ותרצו לשלב טקסט בשפה לועזית, שאמורה להיכתב משמאל לימין, בגוף מסמך בעל פרמטר dir=rtl , עליכם להוסיף את הטקסט בשפה זו בין התגים span dir=ltr ….
span/ על מנת למנוע בלבול של הטקסט הלועזי בעת שבירת השורות.

הביטו פה בדוגמא של דף HTML בעברית לוגית

השיטה הלוגית – נקודות אור וחושך

1.קלות עבודה: קל מאוד לעבוד בשיטה זו ! אם שורה נשברת, אזי רק סימני הפיסוק נמצאים בסכנת בלבול, ולא הטקסט כולו.
מעבר לכך, כל שאר האלמנטים כגון: תמונות, קישורים וטבלאות עובדים כשם שעבדו בגרסה הויזואלית.
מאחר ושיטה זו מוכוונת אקספלורר, ניתן לנצל את ההזדמנות ולבנות דפים משוכללים הרבה יותר המיועדים לאקספלורר, והמנצלים את האפשרויות המורחבות יותר שיש רק בו.

2.התנגשות עם מערכת ההפעלה:כזכור היטב, שיטה זו היא ייחודית לחברת Microsoft ומיושמת ע"י הדפדפן Internet Explorer .
לכן, שיטה זו אינה קבילה בארכיטקטורת מחשבים אחרת ברמת תוכנת הבסיס (הרמה בה ממוקמת מערכת ההפעלה והספריות הבסיסיות, כמו ספריית ה- Motif).
כיום בעיה זו נפתרה ע"י מימושים שונים שהוטענו למערכת ההפעלה UNIX, ושתומכים בשיטה הלוגית והויזואלית כאחד.


3.בעיית האלגוריתם: באלגוריתם המקובל, (גרסת Microsoft) , לא ניתן לציין את הכיוון הראשי של הטקסט באמצעות תוכנו.
כתוצאה מכך, במקרים בהם נלקח הכיוון הראשי מברירת המחדל וערכו הוא משמאל לימין, טקסטים מעורבים עלולים להתעוות.לדוגמא: "חברת IBM גדולה" יאוחסן באופן הבא:‘ג‘, ‘ד‘, ‘ו‘, ‘ל‘, ‘ה‘, ‘ ‘, ‘I‘, אח"כ ‘B‘,אח"כ ‘M‘, ‘ ‘, ‘ח‘, ‘ב‘, ‘ר‘, ולבסוף ‘ת‘.
הבעיה תיפתר אם החברות השונות יסכימו להוסיף אפשרות לקביעת הכיוון הראשי עפ"י תוכן הטקסט.
למעשה, קיימת כבר שיטה, יעילה ומדוייקת מאד, שהוגדרה ע"י Unicode , ויושמה ע"י אל-מר תוכנה בע"מ.
שיטה זו סורקת את הפיסקה או את השורה לפני הצגתה ומחפשת את התו הראשון בעל כיווניות "חזקה", כלומר אות אנגלית או עברית (או שני תווים מיוחדים נוספים בשם LRM ו- RLM ), וקובעת לפי השפה של תו זה את הכיוון הראשי של הפיסקה או השורה.


4.פונטים דו-לשוניים: עד לא מזמן, בתמיכות העבריות הישנות של חברת Microsoft , הפונטים לא היו דו-לשוניים, אלא היו פונטים לטיניים ופונטים עבריים.
בזמן התצוגה, המערכת איתרה תווים עבריים, והשתמשה להצגתם בפונט עברי במקום בפונט שהיישום ביקש.
היישום (שכמובן לא היה מודע לשימוש בפונט האחר ), ביצע חישובים שונים על סמך הרוחב שהוא "סבר" שיש לתווים.
כתוצאה מכך, ניתן היה לראות שהתווים נמרחים או עולים זה על זה ועל הגרפיקה.
Microsoft פתרה את הבעיה בתמיכה העברית של Windows 95 (הפונטים כעת כבר דו-לשוניים).