|
|
חסרונות |
יתרונות |
|
ריבוי מודלים
וכלים |
התמקדות בתחום
הידע של המשתמש |
|
מורכבות הקשר
בין המודלים |
התאמה לדרך
החשיבה של המשתמש |
|
קושי בשימוש
במערכות מורכבות |
תרשימים
ידידותיים יותר למשתמש |
ניתן לסכם את לידתה של שפת ה
UML כהצלחה מכמה
סיבות:
1.
מקור השפה הוא הציבור
ולא חברה מסחרית. עובדה זו מקלה על התקבלותה המהירה על ידי הציבור ללא התנגדויות
רבות.
2.
השפה מאגדת מודלים ושפות שונות שהיו
מקובלות לכלל מערכת כוללנית אחידה.
3.
UML מאפשר
תרגום מכלי ניתוח אחד למשנהו ויצירת כלי עריכה חזקים יותר לעזרת המתכנן. פיתוח שפה
אחידה הפך לכדאי השקעה גדולה בכלי פיתוח מתקדמים ואוטומטיים יותר ממה שהיה מקובל
בעבר. הכלים החדשים מסוגלים לאתר טעויות תכנון וליצור דיאגראמות על סמך דיאגראמות
קיימות.
4.
UML מפותח תחת
הנחה איטרטיבית (לעומת ליניארית) המאפשרת היזון חוזר טוב יותר בין דיאגראמות.
שימוש בשפה יותר דיאגראמות המתפתחות ומשתפרות עד לסיום התהליך במקום סגירה
ליניארית של שלבים בתהליך עם קושי גדול יחסית לחזור ולתקן אותם.
5.
UML משופעת
בכלים רבים ההופכים את השפה למתאימה לתחומים רבים יחסית במקום השפות הקודמות
שפותחו על מנת לענות על צורך של תחומים ספציפיים יחסית.
עם זאת ל UML
שתי מגבלות עיקריות:
1.
השפה פותחה על ידי
מהנדסי אלקטרוניקה וקהל היעד העיקרי שלה הוא מנתחי מערכות בתעשיית המיקרו
אלקטרוניקה. תחומים אחרים נלקחו פחות בחשבון ורק לאחר יציאת השפה החלו לבצע
אדפטציה לתחומים אחרים כגון תחום האינטרנט.
2.
לעיתים מהווה השפה פטיש
גדול מדי עבור פרויקטים קטנים הדורשים ניתוח מהיר. כדי לתכנן בשפת
UML יש ללמוד
לעשות זאת. עד להטמעת UML
ניתן היה במערכות פשוטות לבחור שפה או אף לייצר אותה במקום כדי לענות על צורך.
השימוש בשפה מאוחדת שהתקבלה על ידי החברות הגדולות בשוק מכריח את המנתחים להשתמש
בה גם כאשר הם מתכננים פרויקטים קטנים מדי לשימוש בשפה.
לסעיף הבא- עקרונות בסיסיים
בגישת האובייקטים...
   
|
