סוף דבר 

רבים הלכו בעקבותיו של טיורינג

לא רק בתחום מדעי המחשב, אלא גם בתחומי הפילוסופיה והמדעים הקוגניטיביים. גם הלוגיקה המתמטית, שבזמנו של ראסל היתה חקירה של אמיתות בסיסיות, התקדמה באופן מפתיע בעקבותיו של טיורינג, ומצדיקה את קיומה עכשיו כתחום נספח למדע המחשב :

אני מאמין שבעוד כ- 50 שנה יהיה אפשר לתכנת מחשבים בעלי כושר אחסון של 10⁹ בקירוב, והם יהיו מסוגלים לשחק את משחק החיקויים כל כך טוב, שלחוקר הממוצע לא יהיה יותר מסיכוי של 70 אחוזים לזהות זיהוי נכון אחרי חמש דקות של חקירה. אני מאמין שהשאלה המקורית, "האם מכונות מסוגלות לחשוב?", חסרת משמעות עד כדי כך שהיא לא ראויה לדיון. יחד עם זאת, אני מאמין שבסוף המאה השימוש במילים והדעה המקובלת של הציבור המשכיל ישתנו עד כדי כך שאפשר יהיה לדבר על מכונות חושבות מבלי שיסתרו אותך. אני גם מאמין שההסתרה של האמונות האלה איננה משרתת שום מטרה. הדעה הנפוצה, שלפיה מדענים מתקדמים בהקפדה מעובדה בדוקה היטב לעובדה בדוקה היטב, ואינם מושפעים לעולם מהשערות בלתי מוכחות, היא דעה מוטעית ביותר. כל עוד ברור מהן העובדות המוכחות ומהן ההשערות, לא יכול להיגרם שום נזק. להשערות יש חשיבות רבה – הן מציעות כיווני מחקר מועילים.

הפילוסופיה של אלן טיורינג עשויה להיראות כצורה הקיצונית של רדוקציוניזם, בכך שהיא מפרקת את התהליך המנטלי לאטומים, ומקילה ראש בדברים שאינם חומריים. אולם היא פרי סינתזה של חזון שהתגבש כנגד המרקם של עולם אינטלקטואלי המפוצל להתמחויות מילוליות, מתמטיות או טכניות רבות. טיורינג הטיף בשם הניתן לחישוב, אך לעולם לא איבד את הפליאה הטבעית; החוק הרג והרוח העניקה חיים.