מלחמת העולם ה-2

העובדה שהתעניינותו של טיורינג גלשה לא רק לפילוסופיה

אלא גם לתחום ההנדסה המעשית, ולבניית מכונות במו ידיו, היתה אופיינית לאורח מחשבתו של טיורינג, אם כי חריגה בקהל המתמטיקאים שהתמקמו בקיימברידג'. האפשרויות הגלומות במכונות שבו את דמיונו. ב- 14 באוקטובר 1936 כתב טיורינג לאמו :

לעיתים קרובות שאלת אותי מהם היישומים האפשריים של כל מיני ענפים מתמטיים. בדיוק עכשיו גיליתי יישום אפשרי של נושא מהתחום שאני עוסק בו כרגע. הוא עונה על השאלה "מהו הקוד או הצופן
(cipher) מן הסוג הכללי ביותר האפשרי", ובו בזמן (וזה בעצם טבעי) הוא מאפשר לי לבנות הרבה קודים מסוימים ומעניינים. אחד מהם הוא קוד שפחות או יותר אי-אפשר לפצח בלי המפתח, ואפשר להצפין בו מסרים מהר מאד. אני משער שאוכל למכור אותו לממשלת הוד מלכותו תמורת סכום הגון, אבל אני מפקפק אם עסקים כאלה הם מוסריים. מה את חושבת ?

לא ידוע דבר נוסף על החקירה התיאורטית הזאת, אולם כשטיורינג שהה בפרינסטון, הוא השקיע זמן בבניית מכונה מתמסורות אלקטרומגנטיות שהיתה אמורה להצפין מסרים באמצעות כפולות בינאריות, ובפיתוח תיאוריה שלפיה ההצפנה תהיה חסינה בפני ניתוחי המפענחים. מכונת טיורינג זו לא שרדה, התיאוריה אבדה, ולא ידוע איך התפתחו שיקוליו המוסריים של טיורינג בעניין בשימוש בה.ובדרך אגב – כדי להמחיש את הייחוד באישיותו – יש טעם להזכיר את מורת רוחו בימים ההם מהתנגדותם של בולדווין, ראש ממשלת בריטניה, ושל הממסד הבריטי לנישואיו של אדוארד השמיני. חינו של המלך-לשעבר (שוויתר על הכתר כדי לחיות עם אהובתו הגרושה) סר מעיניו של טיורינג כשנתגלה שאדוארד לא נהג כשורה במסמכי המדינה. כך או כך, שיפוטו היה מדויק כשהעריך נכונה את סיכויי המלחמה עם גרמניה.