מדע ומלחמה

המדע והמלחמה מזינים זה את זה.

 הם מתקשרים האחד עם השניה בקשר חובק, סימביוטי כמעט, והמציאות מוכיחה שלא ניתן להפריד ביניהם. המצאות רבות נולדו מתוך צורך באמצעי לחימה שונים, חלקן הרסניות וחלקן חשובות.

מלבד ענף המכניקה וההנדסה, המלחמה קידמה ופיתחה גם מקצועות מדעיים אחרים כדוגמת המתמטיקה, הכימיה, הפיסיקה ועוד. הדינמיט שהמציא נובל היה תחילת דרכן של מלחמות עקובות מדם, למרות שנועד, מלכתחילה, להיות עזר לכורי פחם ותו לא. מאידך, פצצת האטום, פרי המצאתו של המדען המפורסם בעולם, אלברט אינשטיין, הכתיבה עד לתום המלחמה הקרה את סדר היום הציבורי של העולם כולו – אך ברבות השנים הפכה לחזית המחקר המדעי במלחמה בסרטן, בשיטות אבחון חדישות, ובחקר היקום והחלקיקים.

הלוחמה הכימית והביולוגית הולידו את הצורך באמצעי הגנה חדשים, תרופות מהירות השפעה והכניסו לסדר היום הציבורי את ההנדסה הגנטית והמניפולציות במחוללי מחלות תמימים. עד היום, בכל דיון בשיבוט בני אדם, מוזכר החשש האנושי הבסיסי מפני צבא משובטים הקם לתקוף בשטח האוייב.

מבצע פיצוח ה"אניגמה", מכשיר ההצפנה ששמש את הנאצים במלחמת העולם השניה, היה אחד מהמבצעים המדעיים החשובים של המאה הקודמת, וסייע רבות לנצחונן של בעלות הברית.  

למרות שעברו כבר יותר מ -65 שנה מאז הומצא, מכשיר האניגמה עדיין ממשיך להסעיר את עולם המדע והמתמטיקה. באמצעות שיטת הצפנה מתוחכמת ומדהימה בפשטותה, הצליחו הנאצים לתכנן ולנהל, משך שנים ארוכות, את מלחמתם בבעלות הברית. חסינותה של האניגמה מפני פיצוח הובילה למהלכים צבאיים ופעולות שונות שביצעו צוללות הצי הגרמני, וסייעה להן להטביע עשרות ספינות בריטיות ולפגוע ביעדים שונים של בעלות הברית. אותו מכשיר היה המניע העיקרי לפעילות מודיעינית חשאית, שכללה הפעלתם של סוכני חרש ויחידת מדענים שלמה שעבדה ימים כלילות בפיצוח הקוד המתמטי והלוגי שמאחורי הצופן.