|
לנקודה זו יש גם
ערך טכני רב המצטרף למגמה של FreeNet.
טכנולוגיית שרת/לקוח הקיימת כיום ברשת הגלובלית, נתונה לתקלות טכניות
רבות היות והיא סומכת על מספר מועט של שרתים המבצעים עבודה סיזיפית אל
מול מספר עצום של משתמשים. כל תקלה בשרת כלשהו, גורמת אי נוחות ותקלות
מתגלגלות למספר משתמשים רב התלוי בשרת זה. לעומתה FreeNet,
איננה תלויה בגורם כלשהו. כל עוד יש מחשבים אישיים בעולם, FreeNet
תתפקד ללא דופי.
היות
ו-
FreeNet לא משתמשת בשרת מרכזי
כלשהו, מתקבלת התמונה הכללית המאפשרת את האנונימיות המוחלטת - בהיעדר
שרת, אין נקודה מרכזית המרכזת את כתובות וזהות המשתמשים ועקב כך, איסוף
נתונים מובנה לגבי המשתמשים ואיתורם איננו
אפשרי.
אם כן אנו רואים
שעצם הביזור המאפיין את
FreeNet, מעניק
לה כמעט את כל המטרות אותן חיפשה להשיג.
FreeNet דומה כמעט לחלוטין ל-
Gnutella
בהיותן שתי מערכות המתבססות על ביזור משאבים מוחלט. גם FreeNet
כמו
אחותה הגדולה, נדרשת להתקנת אפליקציה מקומית לשם הצטרפות
לרשת הארעית
שנוצרת וגם היא, כאחותה הגדולה, משתמשת
בטכנולוגיית השאילתות
כאשר כל השאילתות נערמות במחסנית ולכל שאילתא זמן חיות
מוגדר מראש.
FreeNet הינה עוד צעד בדרך ההתפתחות הוירטואלית של
הרשת. לאחר שהרשת עברה בשנים האחרונות מספר תהליכי אבסטרקציה, החל מה-
DNS וכלה ב virtual-hosting , הטכנולוגיה עושה אבסטרקציה מוחלטת למיקום המשתמש ובעצם חיפוש המידע הופך
לציון מיקום וירטואלי ואפילו אם המערכת איננה מושלמת לחלוטין בתור דור
אינטרנט חדש, אין ספק כי אנו יכולים ללמוד ממנה רבות לגבי קפיצת הדרך
הבאה בטכנולוגיות האינטרנטיות.
ראיון
עם איאן קלרק - הוגה המיזם- (מתוך קפטן
אינטרנט)
קלארק אינו מאמין
שהרשת עומדת לעבור מהפיכה שבעקבותיה כל השירותים יינתנו רק
תמורת תשלום. "אני אכן חושב שמתחולל שינוי, אבל בדיוק בכיוון
ההפוך", הוא אומר. "תוכנות שנכתבו בקוד פתוח הופכות
לתחרותיות יותר ויותר. כבר היום בערך 50% מאתרי הרשת
משתמשים בתוכנות קוד פתוח ללא תשלום. אני חושב שהקוד הפתוח
יהפוך לפופולרי במיוחד - זה עשוי להיות רע לעסקים, אבל טוב
לחברה".
קלארק טוען כי
המודל הקיים קרס מפני שאנשים תפסו את האינטרנט בצורה שגויה.
"בארבע-חמש השנים האחרונות אנשים ניסו להתייחס לאינטרנט
כאל מדיום לשידור. באמצעי התקשורת הקונוונציונליים - כמו
עיתונים, טלוויזיה או ספרים - יש מספר קטן של אנשים
שיוצרים אינפורמציה שאותה צורכים אנשים רבים. ניסו ליצור את אותה
מערכת גם באינטרנט, אבל זה לא עבד".
האינטרנט,
לדבריו, "אינה מותאמת להיות מדיום לשידור המוני. השינוי שמתחיל
עכשיו הוא שבמקום מספר קטן של ספקי תוכן חזקים ועשירים מאוד,
כולם מתחילים לייצר מידע. כל אחד שיש לו משהו לומר,
יכול לפרסם אותו. אבל יש רבים שכן גולשים
לאתרי תוכן גדולים, ואלה עומדים בפני שינוי, לדוגמה
סלון.קום שעומד לדרוש תשלום מגולשים.
"השאלה היא האם כשסלון.קום
יהפוך לאתר בתשלום, הגולשים יסכימו לשלם. הסיבה לכך
שסלון.קום צריך להתחיל בגביית תשלום היא המודל העסקי
שלהם, שלפיו מספר אנשים קטן יוצר את המידע שצורכים רבים.
המעבר שלהם לתשלום הוא בעיניי אקט של ייאוש, שלא בהכרח
יצליח".
אז אתה צופה משבר נוסף
ברשת?
"אני לא חושב על
זה כמשבר, אלא כעל דבר טוב. אני לא שופט את האינטרנט במונחים של
כמה כסף ניתן לעשות ממנה. אני רואה את הרשת ככלי חברתי,
וככזה היא מצליחה ביותר. אני לא חושב שצריך לשפוט דברים
רק על פי יכולתם של אנשים לעשות מהם כסף".
קלארק משקיע כיום בין
שלוש לארבע שעות ביום בקידומה של פרינט, ובמקביל משמש אחד
ממנהליה של חברת
UPRIZER, המפתחת תחת מעטה סודיות
"טכנולוגיה ששואבת השראה מהטכנולוגיה של פרינט".
הקמת חברת סטארט-אפ בעמק
הסיליקון, לדעתו, אינה מנוגדת לעקרונות הקוד הפתוח.
"אני רואה את זה כאתגר", הוא אומר, "קל מאוד להיות אידיאליסט,
אבל זה אתגר גדול גם להרוויח כסף במקביל. הקוד הפתוח
מסוגל לדאוג לעצמו. אנחנו מפתחים כאן תוכנה, ואם העולם
יחשוב שיהיה יותר טוב בלעדיה, הוא לא חייב להשתמש בה. אני
לא חושב שיש פה סתירה".
קלארק, כמו רבים וטובים
אחרים, גורס שיש שני צדדים לחיים."יש את הצד האידאליסטי,
שבו אתה מנסה לעשות את מה שהכי טוב לחברה. אבל במקביל,
חייבים לאכול ולכן צריך לאזן בין אידאליזם לצד המעשי.
פרינט היא הצד האידיאליסטי שלי, ואפרייזר היא הצד המעשי".
| 
