|
לדוגמה - מעבדת הפיסיקה CERN החוקרת התנגשות יונים, מספקת מדי שנה פי מליון
נתונים מאשר מחשב סטנדרטי יכול להכיל. עיבוד פשוט של נתונים אלו ידרוש
כוח חישוב של 20 נקודות צפות לשניה - פי 7 מכוח החישוב של המחשב החזק ביותר הקיים
כיום.
CERN
כל
יון המתנגש עם יון אחר, יוצר עד כ- 2000 חלקיקי לוואי הנצפים על ידי כ-
180,000 ערוצי נתונים.
ישנן שתי גישות לפתרון
הבעיה - הגישה האינטרנטית והגישה המקומית. הגישה המקומית מדברת על
שזירת מספר עצום של מעבדים תחת מקום עבודה אחד ויצירת מחשבי על בעלי
כוח חישבו עצום. שיטה זו יקרה ואיננה זמינה לרוב החוקרים והמוסדות
הזקוקים לה.
השיטה האינטרנטית לעומתה, זולה ויצירתית:
ישנם
כ- 400 מליון מחשבים אישיים ברחבי העולם, רובם בעלי כוח חישוב הזהה לזה
של מחשבי העל של תחילת שנות ה- 90 ומרבית כוח חישוב זה איננו בשימוש
רוב שעות היום. השיטה האינטרנטית מעונינת להשתמש בכוח חישוב מבוזר
זה.
ב- 1985, הוכיח מדען בשם
מירון לבני, כי רוב תחנות העבודה אכן אינן בשימוש במרבית שעות היום.
לבני, פיתח מערכת בשם "קונדור" המשמשת עד היום
לשם רתימת מחשבים פנויים לפתרון בעיות. המערכת ישימה באוניברסיטת
ויסקונסין ומדי יום רותמת כ- 400 מחשבים פנויים לעזרה בפתרון בעיות
מתמטיות בתחומי האוניברסיטה וכן כעזרה לאוניברסיטאות
אחרות.
בעוד
"קונדור" מהווה פתרון מצוין לחישוב מבוזר בקנה מידה קטן, בשנת 1997,
השיק דקוט קורווסקי את רשת "אנטרופיה". רשת זו הנה רשת המרכזת מחשבים
הפנויים לרתימת כוח החישוב שלהם, לפרוייקטים מדעיים שונים. בתוך שנתיים
מנתה "אנטרופיה" כ- 30000 מחשבים מרחבי העולם, עם מהירות של מעל 1 טרה
נקודות צפותבשניה. "אנטרופיה" השיגה מספר הישגים מתמטיים חשובים
ביניהם חישוב המספר הראשוני הגדול ביותר שנודע אי
פעם.
| 
