זהו
מערך של שירותי רשת אשר נתוניהם נשמרים בתצורת XML ונגישים
באמצעות פרוטוקול SOAP. ל-
HailStorm שני
מישורים - ממורכז ומבוזר:
מבחינת
מרכוז המערכת: שירותי HailStorm מאורגנים וממוינים בצמוד
לזהות משתמש ומכילים בתוכם שדות זיהוי פרטניים לגבי המשתמש כגון כתובת
(גיאוגרפית ואינטרנטית), פרופיל מותאם אישית, תאריכים מיוחדים, יומן
ועוד.
על
בסיס נתונים אלה, מאפשרת מיקרוסופט באמצעות תוכנות פיתוח המשווקות על
ידה, לבנות אפליקציות ייחודיות המסוגלות לתקשר באמצעות XML ו SOAP
, עם כל אפליקציה אחרת. מיקרוסופט נקטה ביישומי
HailStorm בגישה
חדשנית להפצתם. רשיונות הגישה למערכת, ניתנים פר משתמש ולא פר מכונה
כנהוג עד היום. אי לכך, HailStorm מתוכננת ליצור מערכי
שירות מובנים, הניתנים לגישה באופן גלובלי על ידי משתמשים מורשים.
המרכוז
מגיע לידי ביטוי בכך, שכל משתמש הרוצה ליהנות משירותי
HailStorm מחויב לעבור זיהוי דרך
שרת מרכזי.
מבחינת
ביזור המערכת - יישומי HailStorm מסוגלים
לרוץ על כל מערכת הפעלה או תצורה ממוחשבת קיימת, החל מחלונות, LINUX
מקינטוש וכלה ב PALM ובתקשורת
סלולרית.
HailStorm
מאפשרת
בעצם למיקרוסופט, למכור יישומים ותוכנות למשתמשים, אשר אינם נעזרים
במערכת ההפעלה חלונות או במערכות הפעלה אחרות של מיקרוסופט. HailStorm
הנה
הניסיון הרציני הראשון של מיקרוסופט ליצור ביזור מוחלט בתעשיית השירות
והתוכנות. היא מאפשרת לכל חברה ללא קשר למערכת ההפעלה או לתצורת החומרה
בה היא משתמשת, להשתתף באופן פעיל ולגשת לאפליקציות HailStorm.
HailStorm אמנם ניתן לגישה על ידי
כל משתמש מורשה, אולם איננו ניתן לשינוי
ולשיפור על ידי כל אחד.
כל פרוצדורה שמצטרפת למערכת, נדרשת אישור
ממיקרוסופט.
בין מטרותיה
המוצהרות של המערכת קיימת שאיפה של מיקרוסופט, להקים את מאגר הנתונים
הגדול ביותר של משתמשים בעולם. מיקרוסופט בעצם עוברת ממכירת תוכנות,
למכירת שירותי פיתוח על גבי הרשת.
על
פי מיקרוסופט, באמצעות HailStorm, יוכלו מתכנתים להתרכז
בבניית האפליקציות היות וכל המידע והמבנה הבסיסי יהיו נגישים להם דרך
המערכת.
מיקרוסופט
מקווים למשוך כמה שיותר מתכנתים להשתמש בשירותי המערכת ולהוות בעתיד
פלטפורמה מרכזית לפיתוח שירותי
רשת.
