FreeHaven - פרוייקטים קיימים

1. אנונימיות- הפרוייקט מנסה ליצור מערכת גלובלית הפועלת תחת מעטה אנונימי גלובלי. מעטה זה כולל את מאחסני המידע, מחפשיו וצורכיו וכן את השרת המאחסן אותו ולכן, מסמכים המאוכסנים ב- FreeHaven אינם ניתנים למעקב אחר מקור הפצתם, משתמשים שקראו אותם או מיהו השרת הכיל אותם.
2. התמדה - מפרסם המידע ולא השרת, קובע את אורך חיי המידע שפורסם.
3. גמישות - המערכת איננה תלויה בפעולות השרתים - היא ממשיכה לתפקד בד בבד לשרתים המצורפים לפרוייקט או מוצאים ממנו.
4. צמצום נזק - המערכת מפעילה סכמות (schemes) ותת מערכות שונות למיזעור נזק הנגרם על ידי שרתים בעייתיים.

פרוייקט FreeHaven החל בשנת 1999 באוניברסיטת MIT שבארה"ב. קבוצת סטודנטים החלה לגבש וליישם מאגר מידע על פי עקרונות הנ"ל. המערכת עובדת בצורה מבוזרת, כאשר היא מבטיחה אחריות מסוימת וערבות לביטחון ולשלמות המידע המפורסם. ערבות זאת נבנית ללא הקרבה של אנונימיות המפרסם, הצרכן, או השרת המאחסן, באמצעות צפייה והסתכלות בהתנהגות השרתים החברים בפרוייקט ודירוגם על פי דרגת האמינות שלהן.

פרוייקט זה שונה מפרוייקטי P2P אחרים כגון Gnutella ו- FreeNet ואפילו Publius בהעמדתו מטרות נעלות וקשות להשגה אלו.

נכון להיום מצטיינת המערכת יותר בפן האנונימי ובצד ההתמדה, מאשר בנוחות החיפוש המתבקשת ממערכת מידע. מתכנני הפרוייקט מצפים, שמידע ימשך מהמערכת ויופץ בדרכים נוספות, פופולריות יותר כגון FreeNet ואתרים ברשת הגלובלית.

 הדיון בצורך באנונימיות על גבי הרשת ובאפליקציות P2P, הינו ענף ומגוון. מחד - אנונימיות מאפשרת לסוטים ומטורפים להפיץ מידע נתעב כדוגמת פדופיליה ומיני תחלואות ברשת, כמו כן היא מאפשרת פרצה לגנב בנושאי יצירת וירוסים והפצתם ומאידך היא מאפשרת לאנשים להביע דיעות חופשיות מבלי לפחד מרדיפה או פגיעה בתדמיתם.

שניים מהמקרים המוכרים ביותר שהיוו אבן דרך בצורך באנונימיות באפליקציות P2P הינם:

"חומת הבושה של Gnutella" - מקרה שזעזע את קהילת האינטרנט בו משתמש Gnutella פרסם שם של אתר אינטרנט המכיל כביכול חומר פדופילי ולאחר מכן פרסם את כתובות ה- IP של כל המשתמשים אשר פנו לכתובת.

"שערוריית Napster" - בה השרת המרכזי של תכנת שיתוף המוזיקה החלוצית - Napster, איפשר למשתמשיו למצוא אחד את השני ולשתף קבצי מוזיקה וכך גם איפשר ללהקת "מטליקה" למצוא את המשתמשים שהחליפו קבצי מוזיקה של הלהקה ולהכריח אותם להפסיק לעשות זאת.

 נציין רק, כי המערכת מספקת מידת אנונימיות גבוהה ביותר, אולם לא ניתן למנוע מציאת מידע מינימלי נתון לגבי המסמך, למשל צופה כלשהו יכול לנטר מסמך ולומר אם לקוראיו יש קו חיבור מהיר לאינטרנט או שכל מי שקרא את המסמך חי במדינה מסוימת, אולם לעולם לא יקבל מידע מספק, שיוכל להצביע על אוכלוסייה מספיק קטנה בכדי ל"הפליל" משתמש/ים כלשהו/ם.