כונני התקליטונים הוצגו לראשונה כאמצעי לקריאה בלבד ע"י חברת IBM בתחילת שנות ה-70. בשנת 1973 שווקו התקליטונים הראשונים הניתנים גם לכתיבה והם היו גדולים מאוד (קוטר 8 אינצ') ובעלי קיבולת נמוכה (250 קילובייט). תקליטון זה היה חידוש מהפכני ושימש כמודל לתקליטונים שבאו אחריו עד ליום זה.

ב-1976 הוצגו תקליטונים בגודל 5.25 אינצ'. במקור ניתן היה לכתוב על תקליטונים אלו רק מצד אחד ובצפיפות נמוכה (קיבולת של 100 קילובייט). עם השנים פותחו תקליטונים בגודל 5.25 אינצ' שאפשרו כתיבה משני הצדדים והיו בעלי צפיפות כפולה (1.2 מגה). דגם זה התאים למחשבים הביתיים מסוג IBM AT. בדגם זה השתמשו גם עד לשנים האחרונות.

תקליטונים וכונני תקליטונים מודרניים הינם קטנים יותר בגודל והקיבולת שלהם גדולה יותר, מאשר התקליטונים שהוזכרו לעיל. ב-1980 הוכנסו לשוק התקליטונים בגודל 3.5 אינצ' שכולנו מכירים כיום ע"י חברת סוני. בתחילת שנות ה-80 צורות רבות של תקליטונים ניסו להתחרות עם תקליטון ה-3.5 אינצ'. חברות שונות פיתחו תקליטונים בגדלים שונים כגון: 2.0, 2.5, 2.8, 3.0, 3.25 ו-4 אינצ'. למזלנו, במהלך השנים נקבע בתעשייה כי התקליטון התקני יהיה בגודל 3.5 אינצ', וזהו התקליטון שאנו מכירים כיום המשתמש באותן טכנולוגיות של תקליטוני ה-8 אינצ'.