בכל מחשב בשימוש כיום קיים מעבד זעיר (microprocessor) המהווה את יחידת העיבוד המרכזית שלו (CPU). מעבד זה הוא רכיב חומרה. בכדי לבצע את עבודתו, המעבד מבצע מספר פקודות תוכנה. ישנם שני סוגי תוכנות עיקריות:

• מערכת ההפעלה - מערכת ההפעלה נותנת שירות ליישומים (אפליקציות) השונים שמריץ המחשב, וכמו כן מספקת את המנשק הבסיסי בין המחשב למשתמש. Windows ו-Unix הן דוגמאות למערכות הפעלה.
• יישומי המחשב - יישומי המחשב הם חלקי תוכנה שנועדו לבצע משימות מסוימות. יישומים לדוגמא הקיימים כיום ברוב המחשבים יכולים להיות דפדפן האינטרנט, תוכנת Word וכדומה. בנוסף, ניתן לקנות יישומים חדשים ולהתקין אותם על המחשב.

מסתבר, ש-Bios הוא סוג שלישי של תוכנה שהמחשב צריך בכדי לעבוד בהצלחה. תפקידה העיקרי של תכנת ה-Bios הוא לטעון את מערכת ההפעלה.
כאשר אתם מדליקים את המחשב, והמעבד מנסה לבצע את פעולתו הראשונה, הוא צריך לקבל את הפקודה לכך ממקום כלשהו. הוא לא יכול לקבל הוראה זאת ממערכת ההפעלה משום שהיא נמצאת על הדיסק הקשיח, והמעבד לא יכול לגשת לשם מבלי שיקבל הוראות כיצד. ה-Bios מספק הוראות אלו.
כמה משימות נוספות שעושה ה-Bios הן:

• בדיקה עצמית בעת האתחול Power On Self-Test) POST) לכל רכיבי החומרה במערכת.
• מפעיל שבבי Bios אחרים על כרטיסים שונים המותקנים במחשב. לדוגמא לכרטיס ה- SCSI יש בד"כ שבבי Bios משלו.
• עוזר למערכת ההפעלה להתמשק עם רכיבי החומרה, בעיקר בעת אתחול המחשב.

ה-Bios הוא תוכנה מיוחדת היוצרת מנשק בין רכיבי החומרה העיקריים במחשב לבין מערכת ההפעלה. בד"כ ה-Bios מותקן על שבב זיכרון מסוג Flash על לוח האם, אך לעיתים השבב הוא סוג נוסף של ROM.

כאשר מדליקים את המחשב ה-Bios עושה מספר דברים:

• בודק את ה-CMOS (שבב זיכרון שבו נשמרת הגדרת התצורה של המחשב) בכדי לקבוע את התצורה.
• טוען את "מטפלי הפסיקות" (Interrupt Handlers) ואת מניעי ההתקנים (Device Drivers).
• מאתחל את האוגרים.
• מבצע בדיקה עצמית (POST).
• מציג את הגדרות המערכת.
• קובע אילו התקנים ניתנים לאתחול.
• מתחיל את תהליך האתחול.

הדבר הראשון שעושה ה-Bios הוא בדיקת המידע שנמצא על כמות קטנה של ROM הנמצא על שבב Complimentary Metal Oxide Semiconductor) CMOS).
ה-CMOS נותן פרטי מידע הייחודיים למערכת שלכם וניתנים לשינוי כאשר המערכת משתנה.
מטפלי הפסיקות הם חלקי תוכנה קטנים המשמשים כמתורגמנים בין חלקי החומרה למערכת ההפעלה. מנהלי הפסיקות הן חלקי תוכנה המזהים את חלקי החומרה הבסיסיים.
מכיוון שה-Bios מקבל פסיקות מהחומרה ומעביר פסיקות אליה, הוא בד"כ מועתק ל-RAM בכדי שירוץ מהר יותר.

כאשר מדליקים את המחשב, הדבר הראשון שרואים הוא את תוכנת ה-Bios עושה את עבודתה. בד"כ ה-Bios מראה טקסט המתאר דברים כגון כמות הזיכרון המותקנת, סוג הדיסק הקשיח וכו'.
ה-Bios ינסה להתחיל את תהליך האתחול מן ההתקן הראשון. אם הוא לא מוצא את ההתקן, הוא ילך להתקן הבא ברשימה. אם ה-Bios לא ימצא את הקבצים המתאימים על ההתקן, תהליך האתחול יעצור.
אם פעם השארתם תקליטון בכונן, כאשר הפעלתם את המחשב מחדש בוודאי קיבלתם את ההודעה הבאה:

ה-Bios ניסה לאתחל את המחשב מהתקליטון שנשאר בכונן. מכיוון שהוא לא מצא את קבצי המערכת המתאימים, הוא לא יוכל להמשיך. כמובן, בעיה זאת קלה לתפעול: פשוט הוציאו את התקליטון ולחצו על מקש כלשהו להמשיך.

ראינו שה-Bios בודק את ה-CMOS בכדי לקבוע את תצורת המחשב. בכדי לשנות תצורה זו עליכם להיכנס לשינוי ה-CMOS, דבר הנעשה ע"י שילוב מקשים כלשהו בזמן אתחול המחשב. המקשים הם בד"כ: "Esc", "F1", "F2", "Ctrl-Esc", "Del" או "Ctrl-Alt-Esc". בד"כ בתחתית המסך תהיה שורה שתאמר על אילו מקשים יש להקיש: "Press ______ to Enter Setup".
כאשר תיכנסו, תראו מסך עם הרבה אופציות הניתנות לשינוי:

אזהרה!!!! היו מאוד זהירים כאשר אתם משנים את התצורה. קביעת תצורה לא תקינה יכולה למנוע את אתחול המחשב.
ה-Bios משתמש בטכנולוגיית ה-CMOS לשמור את השינויים שהתבצעו לתצורת המחשב. טכנולוגיה של סוללת ליתיום או ניקל-קדמיום קטנה יכולה לספק מספיק עוצמה לשמור על המידע למשך שנים.