|
||
אתם נמצאים כאן>>מדריכים טכניים>>מכשור>>נגני mp3 |
||
|
||
MP3 נגני
קובץ ה-MP3
שינה לחלוטין את האופן בו מפיצים מוזיקה בימינו. יש ל-
MP3 השפעה גדולה גם איך אנשים יוצרים אוסף של
שירים וכיצד הם מאזינים לה. קבצי MP3
הפכו ניידים בעזרת נגנים של MP3,
ובכך יצאו מגבולות המחשב אל תוך חיינו היומיומיים. בעבר כדי להאזין לקובץ
MP3
היה בהכרח צורך במחשב אישי או מחשב נייד. כיום ניתן לשמוע MP3
ללא ידע בהפעלת מחשב כלל. האופציות להאזנה הן מרובות: מחשב אישי שולחני
או נייד, מחשב כף יד, נגן MP3,
מכשירי DVD ונגני CD
חדישים. אפילו טלפונים סלולאריים מסוימים מסוגלים להשמיע קבצי MP3.
כמו כן, תקן מיוחד חדש של חברת Sony
מאפשר להוריד קבצי MP3
ישירות למכשירי מיני דיסקים. פרטים על כך ניתן לקרוא כאן. פורמט ה-
MP3 פורמט ה- MP3
הוא שיטת דחיסה למוזיקה. בדומה לפורמט MP3,
ישנם פורמטים רבים מאוד לדחיסת קול. (פירוט על פורמטים ותקנים אלה ראה
כאן). היתרון בשיטת
דחיסה של פורמט MP3
הוא שהוא בנוי על פי אלגוריתם
אשר עוזר לצמצם באופן משמעותי גודל קובץ דגימה של שיר. זאת מבלי לפגוע
(באופן משמעותי) באיכות הצליל. המטרה הסופית היא להגיע לאיכות של קובץ
CDA,
שהוא קובץ של נגן Compact
Disc, בגודל קובץ הרבה יותר קטן. יחס הדחיסה הוא גדול
מאוד: שיר בגודל של 32 מגה-בייט על גבי CD
הופך לקובץ בעל גודל של 3 מגה-בייט בלבד. היחס הוא 10 ל- 14. גודל קובץ קטן יותר פירושו הורדה קצרה יותר מהרשת דרך תקשורת
מחשבים (אינטרנט). כמו כן, ניתן לאכסן יותר קבצים כלומר יותר שירים על
פני אותה גודל של מדיה. אם CD-ROM
גודלו הוא 650 מגה וגודל כל שיר ממוצע בפורמט CD
(CDA)
הוא 50 מגה, אזי ניתן לאכסן עד 13 שירים בממוצע. לעומת זאת על אותו גודל
מדיה של 650 מגה, בהנחה שכל שיר הוא בממוצע 4 מגה בפורמט MP3,
אזי ניתן לאכסן עד 160 שירים (בממוצע). פי 12 יותר! ניידות הרבה אנשים שמתחילים אוספים של MP3
רוצים לשמוע אותם בכל מני מקומות, לא רק מול המחשב. הנייחות של המחשב
השולחני מגבילה אותם. התשובה לצורך זה היא נגן ה-
MP3.
קטנים, ניידים ואלגנטיים, נגנים אלה דומים בצורתם החיצונית לווקמנים
של קלטות או נגני CD
ניידים. אולם הם שונים באופן אכסון המידע שבם. אין להם מדיה פיזית כמו
דיסק או קלטת, הם משתמשים בזיכרון flash
– זיכרון הבזק. נגנים אלו מסוגלים להתחבר אל המחשב, בדרך
כלל בחיבור USB,
ולהוריד קבצי MP3
לתוך הזיכרון הפנימי של הנגן. כל הנגנים הללו נמכרים עם אפליקציה שמאפשרת
להוריד שירים מהמחשב אל הנגן. רובם מכילים גם כלים להורדת שירים ישירות
מארכי נגן (דיסק של נגן CD)
ומאתרים שונים ברשת, וכן יכולת ליצור רשימות השמעה (playlist)
עבור השירים המורדים לנגן. כאשר משמיעים שיר בנגן, מתבצעים התהליכים הבאים:
1.
הקובץ/שיר
נקרא מהזיכרון במחסנית זמנית בגודל של בייט.
2.
המידע עובר
תהליך פענוח והוא מורחב חזרה.
3.
המידע המורחב
עובר דרך ממיר דיגיטאלי לאנלוגי, כך שמידע ספרתי הופך למידע צלילי.
4.
האות האנלוגי
עובר הגברה כדי לשלוח אותו להשמעה (רמקולים או אוזניות). ההבדל בין דיסק (CD) לבין מידע של נגן MP3
הוא שבדיסק המידע כבר מפוענח ואין צורך לפרוס אותו. כיצד בנוי נגן MP3 אלה הם חלקיו של נגן MP3:
·
שקע כניסה/יציאה
של מידע (Data Port)
·
זיכרון
·
מעבד (CPU)
·
מעבד אותות
דיגיטאלי
·
צג LCD
קטן
·
כפתורים לבקרה
(נגן, הפסק וכדומה)
·
שקע ליציאת
אוזניות או רמקולים
·
מגבר
·
שקע חשמל (או
בטריות)
·
כבל מחבר בין
הנגן למחשב. (מתחבר כאשר צריך למשוך מידע לנגן). הנגן מתחבר למחשב דרך כניסה פרללית (כניסת מדפסת) או דרך כניסת
USB
אשר מהירה הרבה יותר. המידע שמורד מהמחשב האישי נשמר על גבי הזיכרון
של הנגן. ישנם מספר סוגי כרטיסי זיכרון, אך כמעט כולם עובדים על טכנולוגית
זיכרון הבזק. זיכרון הבזק הוא זיכרון שדורש רענון כל הזמן כדי לשמור
בו את המידע. השם זיכרון הבזק נובע מהדרך בה נכתב המידע: במחסניות גדולות,
ובאופן מהיר מאוד. רכיבי זיכרון הבזק עדיין יקרים בימינו, והמחשב האישי
מכיל מעט כרטיסים כאלו (בשל העלות הגבוהה). הנה מספר סוגי זיכרונות לנגני
MP3:
·
זיכרון הבזק
פנימי
·
כרטיסי CompactFlash
·
כרטיסי SmartMedia
·
כרטיסי Memory
Stick
(הסטנדרט של חברת Sony)
·
כונן קטן פנימי
(Internal
microdrive)
·
Lomega Clik!
Removable media פרט לשניים האחרונים, כל המופיעים ברשימה הנ"ל הם כרטיסי
הבזק. יתרונם הוא מהירות כתיבה גבוהה, וכן הם לא מכילים חלקים נעים.
כיוון שאין תנועה פיזית, אין קפיצות בזמן ההשמעה: הקריאה דיגיטאלית ולא
מכאנית. השניים האחרונים הינם חידוש בתחום אגירת מידע דיגיטאלי: הם כונני
דיסק זעירים המסוגלים לאכסן עד פי 100 על פני כרטיס הבזק רגיל. כפי שניתן לראות, ישנם הרבה סוגים של מדיות אכסון לקבציי MP3.
החיסרון בכך הוא כפול:
·
אין יכולת
להעביר קבצים בין מכשיר למכשיר ללא מחשב מקשר באמצע.
·
נוצרת תלות
בסוג המדיה שרוכשים בהתחלה. כלומר, אם הנגן שבידכם פועל רק על כרטסי
SmartMedia,
אתם מחויבים לרכוש רק את סוג הכרטיס הזה (במידה ורוצים עוד מדיות לשמירה).
בדיוק מסיבה זו, ישנם מכשירים שיודעים לקרוא קבצי MP3
מתוך CD-R
צרוב. את הדיסק הזה ניתן לצרוב במחשב האישי, ולהעביר אותו בין כל נגני
ה-
MP3
שיכולים לקרוא ממנו. דיסק CD-R
הוא גם הרבה יותר זול על פני כרטיס הבזק. המעבד הוא המוח של המכשיר. הוא מבקר את המידע, שולט על כתיבה
וקריאה של מידע, ועיבוד מחדש. ההוראות לנגן מוזנות או ע"י כפתורי
הבקרה או המחשב בזמן החיבור למחשב (ע"י כבל מחבר).
על צג ה-LCD
מוצגים פרטי מידע שונים, ומעבד האותות הדיגיטאלי מציין כיצד לעבד את
המידע: הוא אחראי על פריסת המידע ושליחתו למגבר. מעבד האותות הדיגיטאלי
מריץ אלגוריתם פענוח, ואחר כך ממיר אותות מדיגיטאלי לאנלוגי. המידע המגיע
למגבר עובר הגברה ונשלח לאוזניות או רמקולים. נגני ה-MP3
הניידים מופעלים בסוללות או ע"י כניסת זרם של 3 או 1.5 וולט. יתרונות של נגן MP3
על פני נגנים של מדיות אחרות יתרונותיו של נגן מבוסס MP3
על פני נגנים אחרים דוגמת נגן CD,נגן
קלטות או נגן מיני דיסקים הם רבים:
·
המידע השמור
בנגן MP3
הוא דיגיטאלי. הוא לא נשחק עם הזמן כמו קלטת.
·
במרבית המכשירים
מותקן זיכרון אשר אינו כולל חלקים נעים. משום כך, אין קפיצות בהשמעה
כמו בנגן CD.
·
המידע מועתק
דיגיטאלית לתוך הנגן, ובניגוד למכשיר מיני דיסק (MD),
אין צורך להקליט את המידע (ב-MD כדי לכתוב פנימה מידע יש להקליט אותו, כלומר לשדר
בצד אחד את השיר, ובמכשיר ה-MD
להקליט).
·
בשל צריכת
חשמל נמוכה (אין חלקים נעים) נגן MP3
מחזיק עד 10 שעות על סוללה אחת.
·
ניתן להעתיק
שירים ממדיות אחרות כמו מדיסק (CD)
או ישירות מאתרי מוזיקה של MP3.
יש צורך במחשב כדי לאגור בו את השירים המורדים מהדיסק או מהאינטרנט,
ואז לשלוח אותם לנגן.
·
ניתן לערוך
את רשימת ההשמעה בעצמכם. ניתן לשנות בקלות את המידע בנגן, למחוק שירים
או להוסיף שירים, כל זאת בצורה מהירה.
·
כמות המידע
גדולה בין פי 12 עד פי 120 על פני דיסק של CD.
·
בנגני MP3
מסוימים ניתן לנגן גם שירי MP3
וגם דיסקים רגילים של CD.
·
המשקל של נגני
MP3
הוא קטן בהרבה על פני משקל של walkman
קלטות או נגן CD
נייד. כיצד להעביר מידע מדיסק CD
לנגן MP3 כדי להעביר מוזיקה מספריית הדיסקים שלכם אל נגן ה-
MP3
יש צורך בשתי אפליקציות, אשר בדרך כלל מסופקות עם מכשיר נגן ה-
MP3. יש צורך בתוכנה שיודעת למשוך שירים מהדיסק
אל הכונן הקשיח. תוכנה כזו נקראת Ripper. יש מספר תוכנות טובות לטיפול בנושא. המומלצת בהן
(אם אתם מעדיפים תוכנה אחרת על פני זו שקבלתם עם הנגן, או שפשוט לא קיבלתם)
היא התוכנה AudioGrabber של Jackie
Franck.
ניתן להוריד חינם (התוכנה בעלת רישיון שיתופי) בכתובת: http://www.audiograbber.com-us.net
. בעזרת אפליקציה זו ניתן להוריד שירים מדיסקים. יש להניח את הדיסק
במגש של כונן ה-CD.
התוכנה תזהה באופן אוטומטי את השירים, ואם יש לכם חיבור לאינטרנט, היא
אפילו תתחבר למאגר נתונים מכוונן, ותציג את שמות השירים. יש לסמן בריבועים
את השירים שרוצים להוריד, וללחוץ על כפתור היד – Grab!.
המידע שמורד מהדיסק נשמר בצורת קובץ wav.
אולם ניתן להפוך את הקבצים לפורמט MP3, ע"י סימון הקופסא שמתחת לכפתור MP3.
במצב זה, הקבצים יורדו לפורמט wav, יעברו קידוד וגרסת MP3
תוצג. לאחר מכן האפליקציה תמחק את קבצי ה-wav.
אם אינכם משתמשים באופציה זו של המרת אוטומטית, אזי לאחר הורדת
השירים, הם כולם יהיו עדיין בצורת קבצי wav.
יש להמיר אותם לפורמט MP3
לפני העברתם לנגן. לשם כך יש צורך במקודד (encoder).
תוכנת קידוד עושה פעולה הפוכה לפעולת הפענוח. המקודד מכווץ בעזרת אלגוריתם
את המידע, תוצר פעולה זו הוא שיר בפורמט MP3.
גם כאן אפליקצית AudioGrabber
יכולה להיות לשימוש. לחיצה על כפתור MP3
תפתח תפריט צץ. בצד ימין מופע כפתור browse,
מתחת לכותרת Create
an MP3 now.
לחיצה עליו תפתח חלון לבחירת קבצי wav.
יש למצוא את הקבצים שרוצים להמיר, לבחור אותם ולסמן OK.
השיר יומר לקובץ MP3.
כעת ניתן להוריד את השיר לנגן ה-
MP3.
יש להוריד את השירים לנגן בדרך הרגילה, לפי ההוראות של היצרן. כדי לשים לב כאשר קונים נגן MP3 ישנם מספר דברים שכדי לשים לב לפני שקונים מכשיר נגן MP3:
·
כמות הזיכרון
של המכשיר. באופן בסיסי נמכרים כיום מכשירים עם 32 מגה זיכרון, כלומר
עד חצי שעה זמן נגינה. ניתן להוסיף כסף ולקבל מכשיר טוב יותר שנותן אפילו
עד 10 שעות של מוזיקה.
·
סוג כרטיס
הזיכרון הינו גם גורם שכדי להתייחס אליו. קניית הרחבת זיכרון למכשיר
עשויה להיות יקרה למדי. ישנם מכשירים שמסוגלים לקרוא CD-ROM
צרוב, וגם דיסקים רגילים. במקרה כזה המדיה תהיה זולה מאוד, וניתן לשמור
את הקבצים על גבי ה-CD-R.
אולם החיסרון במכשיר קורא MP3
כזה הוא שיש בו חלקים נעים (הדיסק מסתובב וראש הלייזר נע קדימה ואחורה),
וכיוון שכך הוא עלול לקפוץ בשעת מכה או טלטלה חזקה.
·
זכויות יוצרים.
ישנם מכשירים מסוימים שמקליטים רק קבצים שמקודדים עם אישור זכויות יוצרים.
(קבצי WMA
לדוגמא של חברת (Microsoft
במקרה כזה, קבצים שהורדו באופן לא חוקי מהרשת, לא יועברו לנגן!
·
סוג החיבור
למחשב. חיבור דרך כניסה פרללית (כניסת שקע מדפסת) הרבה יותר איטית על
פני חיבור בשקע USB.
·
דרישות מערכת
המחשב המינימאליות. אם ברשותכם מחשב ישן או מחשב ללא חיבור USB,
אזי מרבית הסיכויים שתתקשו לעבוד איתו מול הנגן שקניתם.
·
אפליקציה מסופקת.
מרבית היישומים ניתן להוריד חינם מהאינטרנט. ישנם מכשירים אשר מסוגלים
להתמודד עם תקנים נוספים בנוסף ל- MP3.
(WMA
לדוגמא).
·
נוחות שליטה
במכשיר. בכלל זה גם גודל צג ה- LCD.
צג גדול יותר נוח יותר לשימוש.
·
גודל המכשיר.
כיוון שאין חלקים נעים, אין סיבה שהמכשיר יהיה גדול יותר מקופסת סיגריות.
·
משקל המכשיר.
אם המכשיר צריך יותר בטריות, הוא יהיה גם כבד יותר.
·
אחרון אך הכי
חשוב: מחיר. בין 100$
עד 500$
מוגדר כמחיר סביר. |
||
© 2002. כל הזכויות שייכות למערכת המידע האקדמית איתן.
|