מבוא לאפליקציות לשיתופיות קבצים

רעיון שיתופיות הקבצים קשור קשר ישיר למהפכה שיצר פורמט mp3. על ידי העתקת שירים מדיסקים לזיכרון המחשב בפורמט של mp3, למאזינים היו קבצים קטנים וקומפקטים שהיו ניתנים להאזנה על המחשב שלהם או על יתר נגני (mp3 portable players) mp3 למיניהם. בשל עובדה זו, המרת שירים לקבציי mp3 הפכה פעולה פשוטה מאוד, פיזית או וירטואלית על פני הרשת. מהר מאוד קבציי mp3 הפכו להיות פופולאריים.

mp3.com היה האתר הראשון שלמעשה החל את רעיון שיתוף הקבצים. הרעיון היה לשים שרת ברשת, ואז כל אחד אז יכול להעלות שיר ולאחסן אותו שם. משתמשים אחרים יכולים פשוט להתחבר לשרת זה ולהוריד ממנו שירים. אולם המהפכה האמיתית הייתה מרגע הקמת Napster.

Napster אפשרה לחפש קבציי mp3 במחשבים אחרים דרך שרת מרכזי. לאפליקציה היה מנוע חיפוש של קבציי mp3 בלבד, ולכל משתמש יכולת שיתופיות קבצים – היכולת לסחור בקבציי mp3 ישירות, ללא אחסון השירים בשרת. על ידי תכונות אלה ניתן היה להוריד שירים למחשב שלך, כמו גם לתת לאחרים להוריד שירים מהמחשב שלך אליהם. טכנולוגיה זו גם ידועה כיום כשיתופיות P2P (peer to peer).

אולם עיקרון Napster מעלה שאלות רבות לגבי פעילות שיתוף הקבצים בין המשתמשים בעיקר בכל מה שקשור לזכויות יוצרים. משפט ארוך וידוע הביא בסופו של דבר לסגירתה של Napster, אולם

לא הרבה זמן לאחר שחיסלו את Napster קמו מתחרים חדשים ואלטרנטיביים שמאפשרים למשתמשים להחליף לא רק קבציי מוזיקה, אלא גם סרטים, תוכנה, תמונות, מסמכים וכל מידע שניתן להמירו לאפסים ואחדים- כל קובץ שהוא.

החברות החדשות ממציאות טכנולוגיות חדשות ואלטרנטיבות אשר מקשות על תעשיית המוזיקה ועובדות באופן לא חוקי, או לחילופין מתואמות עם חברות המוזיקה, ונותנות שירותים בתשלום, דבר שמסדיר את אופן הפעולה בצורה חוקית לחלוטין. שיפור של טכנולוגיית P2P (peer to peer) ברשתות שיתופיות הקבצים כגון רשת Gnutella, מאפשר את השיתופיות ללא צורך בשרת אינדקס מרכזי, ובלתי אפשרי לעקוב אחר כל המשתמשים. Morpheus שהייתה החלוצה הראשונה בטכנולוגיה זו הרוויחה את מרב המשתמשים המאוכזבים של Napster. מדי יום ביומו קמות חברות מתחרות אולם הפופולאריות מבניהן הן: BearShare, LimeWire, Morpheus, AudioGalaxy, Imesh, KaZaA.

חברות נוספות עובדות בצורה חוקית לחלוטין על ידי קניית זכויות השידור מחברות התקליטים. בדרך כלל מדובר בעצם בתחנות רדיו אינטרנטי online, או שרתי mp3 מסודרים עם תשלום דמי שימוש. המשתמש נכנס לאתר ובורר לו איזה סגנון מוזיקלי הוא מעוניין להאזין לו, או לחלופין מחפש שיר ספציפי. יש חברות שקונות זכויות של שירים אף להורדה – בדרך כלל מדובר בחברות שיידרשו בסופו של דבר תשלום עבור שימוש באתר שלהם. צורה חוקית להורדת מוסיקה ניתן למצוא ב PressPlay.