CDA

הקומפקט דיסק (CD) למעשה היה הפורמט הצרכני הראשון שהשתמש בטכניקה דיגיטלית  כדי לייצג אודיו – קול וצליל. אולם עובדה זו לעיתים קרובות נשכחת, מאחר וכיום רבים מקשרים מוסיקה דיגיטלית  בקבצים של mp3 או בפורמט דומה שניתן להורדה דרך האינטרנט.

בקלטת אודיו, צורת גלי האודיו הוקלטה כאות אנלוגי. ולכן כל ליקוי פיזי בקסטה  ישמע כקול (שריקה) או בצורת פגם אחרת. על מנת להוריד את הפגמים אלה, השתמשו בקומפקט דיסק שמשתמש בהצפנה דיגיטלית.

הטכנולוגיה הדיגיטלית מאחסנת דגימות בצורת מספרים. ניתן לבצע המרה של גל קול אנלוגי (שיכול להיות חלק מאות אודיו מתמשך) לדיגיטלי וזאת על ידי הצגת כל דגימה כמספר.

בפועל טווח הערכים וקצב הדגימות חייב גבוה מספיק על מנת להבטיח העתקה  "מדויקת"  של גלי הקול.

כשאומרים מדייקת למעשה מתכוונים לגבול העליון של האוזן האנושית שהוא KHz20 ולכן האודיו חייב להימדד לפחות  כ 40000 פעמים בשנייה  (ישנה הכפלה בשתים  מאחר ושתי דגימות נדרשות עבור שני החצאים של גלי סינוס).  על מנת להוריד את הסילוף ואת קוונטיזצית הרעש (את הקצאת הערכים הבדידים הלא רציפים), כל דגימה חייבת להיות מיוצגת בלפחות 16 ביטים שנותנים למעשה 65536 ערכים אפשריים (מ-0 ל 65535 ) לכל דגימה.

על כן, פורמט CDA, שלמעשה מוגדר כ-PCM  ליניארי, מתאפיין בפרמטרים הבאים : קצב דגימה:  KHz44.1 (44100 פעמים בדקה), ייצוג על ידי 16 ביטים שנותן כאמור 65536 ערכים אפשריים, 2 ערוצים –  בצורת סטריאו (כלומר דגימות נפרדות נלקחות עבור צד ימין וצד  שמאל של הרמקולים) , סה"כ קצב המידע: Mb/s 1.4112 KHz 44100 *16*2 = . המידע מאוחסן ב frames (מסגרות), שמאפשרות 24 ביטים עבור כל מסגרת. מסגרות אלה משולבות עם עוד מסגרות מידע לא סדרתיות. בתוך המידע האודיו דיגיטלי מוכל גם מידע נוסף על תיקוני שגיאות, סינכרוניזציה (תאום לביצוע בו זמני) ותצוגה.

תיאורטית  ניתן להשתמש בפורמט זה באינטרנט, אולם בפועל לרוב לא מעבירים איתו שירים (וגם בדרך כלל לא מאחסנים אותו במחשב בצורה כזו). הסיבה נעוצה בזמן ההעברה: מודם ישן ( 14.000) -קצב העברת המידע שלו הוא Mb/s 1.4112 כלומר 1.4  מיליון ביטים לשנייה , כלומר 176,000 בתים לשנייה. אם שיר ממוצע הוא 3 דקות, אזי שיר בפורמט זה צריך להכיל 32 מיליון בתים – וזה המון, במיוחד כאשר מתייחסים לרוחב הפס הנפוץ של  K56 למודם (שיר כזה ייקח קרוב לשעתיים להוריד!!!).

פורמט זה נועד בעיקר (אם לא רק) עבור קומפקט-דיסק, אולם הוא ניתן לכיווץ והמרה לפורמטים אחרים, שהמפורסם מבניהם הוא ה- MP3.

פורמט זה אמור לספק את האיכות הדרושה עבור כל יישום אודיו, אולם זה לא תמיד מספיק טהור ומדויק. על כן בשנים האחרונות  הוצג פורמט משופר (HDCD) וכן  הפורמט החדש DVD-Audio שמאגד בתוכו עוד תכונות כמו קצב דגימה גבוה יותר, ייצוג גדול יוצר לכל דגימה  וכן קול רב ערוצי (surround-מקיף, בעל 5.1 ערוצי שמע).