כרטיסי הוידאו הראשונים, הוצגו באוגוסט 1981 ע"י חברת IBM. התצוגה שהשתמשה בכרטיסים אלו הייתה טקסט בלבד ובצבע לבן או ירוק על רקע שחור. בד"כ לכרטיס הוידאו הייתה יציאה למדפסת, משום שהיא הדפיסה את אותו המידע שהיה על "המסך הירוק".
ב-1987 הציגה IBM את מסך ה-VGA ובכך קבעה סטנדרט חדש לגרפיקה המחשבית. מסך זה תמך ב-256 צבעים בהפרדה (רזולוציה) של עד 720x400. ההבדל הגדול ביותר ממסך זה לקודמים לו הוא היותו אנלוגי. במבט ראשון, המעבר מדיגיטלי לאנלוגי נראה כמו צעד לאחור, אך דבר זה אפשר לתת אותות נוספים מעבר ל- ON/OFF הניתן להיעשות בצורה הדיגיטלית.
עם השנים מסך ה-VGA פינה את מקומו למסך ה-SVGA. מסכים אלו נתנו עד 16.8 מיליון צבעים בהפרדה של 1280x1024.
רב הכרטיסים הנמצאים היום בשוק תומכים ב-16.8 מליון צבעים בהפרדה של 1600x1200 פיקסלים ומעלה.