המודל היחסי

המודל היחסי הפך לפופולרי בשנות ה- 80. הוא פותח בסוף שנות ה- 60, ע"י ד"ר קוד, שחיפש פתרונות לבעיות המודלים הקיימים. בגלל שהוא היה מתמטיקאי, טבעי היה שהמודל שבנה היה מבוסס על קונספציות מתמטיות, אותן הוא הציג בעבודתו המפורסמת "מודל הנתונים היחסי לבסיסי ענק שיתופיים". עיקרו של המודל הוא רעיון הטבלה (שגם נקראת יחס) שבה הנתונים מאוחסנים. כל טבלה מורכבת מרשומות (שורות אופקיות), ושדות (עמודות אנכיות). חשוב לציין שלא משנה כיצד והיכן טבלאות הנתונים מאוחסנות. כל טבלה מזוהה חד משמעית ע"י שם ייחודי, ושם זה משמש את בסיס הנתונים כדי לאתר את הטבלה. מנגנון ניהול בסיס הנתונים מאתר לפי שם זה את הטבלה בצורה שסמויה מעיני המשתמש, "מאחורי הקלעים". המשתמש על מנת להשתמש בטבלה צריך לדעת את שמה בלבד. השאלה כיצד המידע מאוחסן בפועל ברמה הפיסית לא מטרידה אותו.

זהו הבדל משמעותי לעומת המודל ההיררכי והרשתי, בהם המשתמש היה צריך לדעת כיצד הנתונים מסודרים בבסיס הנתונים, על מנת לעקוב אחרי המבנה ולהגיע לנתון אותו רוצים להוסיף, למחוק או לעדכן.

אז כיצד מוצאים נתונים במודל היחסי בהיעדר מפה (היררכיה המוגדרת ע"י מצביעים למשל)? ובכן, במודל היחסי, הפעולות שמבוצעות על הנתונים פועלות לפי ערכי הנתונים עצמם. אם ברצונך לנגיע לשורה כל שהיא מטבלה למשל, הדבר מתבצע באמצעות השוואת ערכים הממוינים לפי קריטריון כל שהוא שנמצאים בעמודה מסוימת. לדוגמה אפשרית פקודה כגון (בלי להיכנס לסינטקס כרגע) "תן לי את כל השורות מהטבלה 'סטודנטים' אשר בהן בעמודה 'שם פרטי' מופיע 'דפנה' ". בסיס הנתונים יחזיר רשימה שתראה בערך כך:

ת"ז-123456	אברהמי	דפנה
ת"ז-654321	ששון	דפנה
ת"ז-987654	צור	דפנה

במידע המתקבל אפשר להשתמש שוב כדי להציג בקשה לטבלה אחרת. למשל אפשר לומר "עכשיו אני רוצה לדעת איזה ציון קיבלה 'דפנה ששון' ב- 'ספרות אנגלית במאה ה- 16' .אז אני אשתמש ב-'מספר ת"ז' שלה מהשאילתה הקודמת כמפתח בשאילתה הבאה. אני רוצה את השורה מטבלת הקורס 'ספרות אנגלית במאה ה- 16' שבה הערך בעמודת 'ת"ז' שווה ל- '654321' ".

גישה לנתונים בשיטה זו הופכת את המודל היחסי להרבה יותר פשוט ויעיל מהקודמים לו, בגלל שהוא הרבה יותר קל להבנה. זו כנראה הסיבה לפופולריות השימוש במודל היחסי במערכות כיום. יתרון נוסף של המודל היחסי בכך שהוא מספק כלים יעילים מאד לניהול בסיס הנתונים. זאת משום שטבלאות יכולות להכיל לא רק את הנתונים המאוחסנים בפועל, אלא גם מידע לניהול בסיס הנתונים: מידע על הטבלאות ושמות השדות שבבסיס הנתונים, הרשאות גישה לטבלאות, כללי הטיפול בנתונים כו'. בעצם כל דבר במודל היחסי יכול להיות מאוחסן בטבלאות. זה אומר שהרבה מערכות יחסיות יכולות להשתמש בפעולות רקורסיביות על מנת לספק מידע על בסיס הנתונים. במילים אחרות משתמש יכול לשאול שאילתות בנוגע לשמות הטבלאות, הרשאות גישה אליהן, או נתון כל שהוא. תוצאות שאילתות אלו יוצגו בפניו בצורת טבלה. בצורה כזו, ניהול בסיס הנתונים הופך פשוט ממש כמו השימוש בו!

המודל הרשתי
תוכן עניינים
בסיס נתונים מסוג שרת/לקוח

פרק 1 -> פרק 2 -> פרק 3 -> פרק 4 -> פרק 5 ->