פניה לבסיס נתונים

ברגע שבסיס הנתונים קיים, רץ, ומלא בנתונים, תצטרך דרך לתקשר אתו. באופן כללי ישנן שתי דרכים לכך: התקשרות ישירה אל בסיס הנתונים תוך כדי שימוש בממשק משתמש המאפשר הזנת פקודות, או באמצעות התחברות אל בסיס הנתונים דרך הרשת ע"י שימוש ב- sockets (במידה ובסיס הנתונים מאפשר התחברות כזאת).

ממשקי משתמש המאפשרים הזנת פקודות הם דבר די נפוץ ובאים כמעט עם כל בסיס נתונים. אלו הם בדרך כלל מסננים פשוטים שמאפשרים לך להתחבר לבסיס הנתונים, לבצע פקודות, ולקבל פלט. יכולים להיות ממשקים פשוטים ביותר עם רק שורה אחת להזנת פקודות או ממשקים מקושטים עם גרפיקה. בכל מקרה הם מאפשרים גישה לבסיס הנתונים מהמכונה שעליה בסיס הנתונים רץ. נראה יותר דוגמאות של שיטה זו כאשר נדבר על בסיסי נתונים מבוססי CGI .

הדרך השניה, של שימוש ב- socket עושה בדיוק אותו דבר אבל באמצעות הרשת. כך במקרה של מערכת מבוססת socket המשתמש יכול לשלוח פקודות לבסיס נתונים בלונדון כאשר הוא עצמו נמצא בטוקיו ע"י שימוש ב- TCP/IP ברשת לצורך התחברות אל בסיס הנתונים. יותר דוגמאות מן השיטה הזאת נראה כאשר נדבר על בסיסי נתונים מבוססי JDBC .

כמעט בטוח שתרצה גישה לבסיס נתונים והממשק שלו אפילו רק כדי לנסות דוגמאות במהלך לימוד המדריך הזה. נקווה שה- ISP שלך מספק בסיס נתונים לניסיונות, אך אם לא, תוכל קרוב לודאי להתקין בסיס נתונים על המערכת שלך, כמו Microsoft Access למשל, רק כדי לשחק עם פקודות SQL . כמובן שבשתי השיטות בכדי לשלוח פקודות תצטרך ללמוד את השפה של בסיס הנתונים. במדריך הזה נתמקד ב- SQL שהיא היום השפה העיקרית של בסיסי הנתונים.

SQL באה בהרבה צורות, תלוי בתכונות של בסיס הנתונים עליו היא תמומש. למרות זאת, ליבת השפה היא זהה בכל הסביבות. למרבה המזל עבור רב השימושים באינטרנט, generic SQL תספיק בהחלט. SQL מסתירה מפנינו את האחסון והשחזור של הנתונים. כל עוד אנו משתמשים בפקודות סטנדרטיות כמו:


SELECT * FROM database1

בסיס הנתונים עצמו מחליט מה צריך לעשות למימוש הפקודה. אנו לא צריכים לדעת מה קורה "בפנים" בבסיס הנתונים, וכיצד הנתונים מאוכסנים במערכת הקבצים.

עיצוב נכון של בסיס נתונים
תוכן עניינים
יסודות ה-SQL

פרק 1 -> פרק 2 -> פרק 3 -> פרק 4 -> פרק 5 ->