טכניקות מיקום סלולריות מבוססות על 3 סוגי טכנולגיות שונים. הטכניקה הראשונה היא שימוש במידע התעבורה ברשת, הנחוץ ליזום שיחה סלולרית שמעצם טבעה יש בה מידע מיקום (מידע על התא הסלולרי –Cell ID, עוצמת האות, וכו.)

הקבוצה השניה כוללת שיטות מדידה "שילוש" (Triangulation) המבוססת-רשת, בהן המיקום נקבע ברשת, ע"י מדידת אותות ה-RF, אשר משודרים אל ומהמכשיר הסלולרי ותחנת הבסיס.

האופציה השלישית כוללת מערכות "שילוש" מבוססות מכשיר (Handset Based) בהן המיקום נקבע בחלקו או באופן מלא ע"י המכשיר הסלולרי, תוך כדי מדידת RF או ע"י GPS.

בתוך שלוש קבוצות הטכנולגיות, יש מגוון שיטות לקביעת מיקומו של מכשיר סלולרי. לכל שיטה יתרונות וחסרונות משלה. הגורמים להשוואה כוללים את דיוק המדידה, מחיר ההתקנה, פשטות הפריסה ברשת וההשפעה על המבנה הקיים של רשת המפעיל הסלולרי.

שיטות האיכון השונות מוכרות היטב בקרב קהילת ה-WLS, אולם עדייין ניטש ויכוח מהי השיטה העדיפה. הדגשים בויכוח זה משתנים במהלך השנים. אם בעבר (והעבר הזה הוא לא כ"כ רחוק, בסך-הכל שנתיים-שלוש) מידת הדיוק היתה הגורם המוביל בהחלטה איזו טכנולוגיה לפרוס, הדגש כעת הוא על יחס עלות-תועלת אשר יגדיל את רווחי המפעיל הסלולרי. שיטה אשר עונה על הדרישה האחרונה, היא לאו דווקא השיטה המדויקת ביותר.

החשיבות לטווח הרחוק של מידע המיקום על תחום התקשורת הסלולרית קיבל משנה תוקף עם הכנסת מידע המיקום כחלק אינטגרלי ברשתות תקשורת מתקדמות - 3G. מידע המיקום הוא אחד מהאלמנטים המרכזיים של רשתות מתקדמות אלו.

שתי הגישות הראשונות שהצגנו הן מבוססות רשת אך יש הבדלים בגישת עיבוד המידע על המיקום הסופי של המשתמש. בשתי הגישות החישובים נעשים באופן בלעדי ברשת (פרט לשיטות המתבססות על מדידה בעזרת RX המצריך חישובים במכשיר עצמו) ואילו קביעת המיקום נעשית תמיד ברשת. בשיטה השלישית החישובים נעשים באופן בלעדי ע"י המכשיר הסלולרי (בעזרת חישובים המתקבלים מהרשת) וקביעת המיקום יכולה להעשות ע”י המכשיר עצמו.

סיכום זה יתמקד בשוק האירופי והאמריקאי.

טכנולגיות מידע תעבורתי

גישה זו היא השלטת כיום בשוק האירופאי, בו אין צורך או חובה תקנית בדיוק המדידה, או חובה כלשהיא לספק שירותים מבוססי מיקום. ע"י שימוש במידע האינהרנטי הנמצא במידע התעבורתי (עוצמת הסיגנל, זיהוי התא והקדמת הזמן) והתשתית הקיימת של המפעיל הסלולרי בשילוב עם אלגורתימים מתמטייים מתקדמים. השילוב עם ערכת ה-(STK) SIM במשוואה מאפשר למכשירים התומכים בערכה להנות משדרוג באיכות השירותים ולהשתמש במידע ללא כל צורך בשינויים ברשת (אבל, כפי שנסביר, עם הצורך לשינויים במכשיר עצמו).

טכנולוגיות שילוש מבוססות רשת

מיקום המכשיר הסלולרי נקבע ע"י אלגוריתמים מתמטיים ושיטות שילוש המופעלות על תכונות אותות הרשת הנקלטות בתחנה הסלולרית. טכנולוגיה זו דורשת התקנה של חומרה ותוכנה בחלק או בכל תחנות הבסיס. החומרה יכולה להיות בצורה של רכיב חומרה מיוחד ה"יושב" ליד האנטנה (LMU) המסוגל לקלוט ולעבד את מידע המיקום ,או בצורת אנטנות חדשות המסוגלות לקבוע את הכיוון ממנו הגיע האות.

טכנולגיות שילוש מבוססות מכשיר

מיקום הלקוח נקבע ע"י גישה לרשת מיקום חיצונית ושונה, בדרך-כלל רשת GPS לווינית ו/או רשת של מקלטים קבועים הקשורה לרשת הסלולרית. המקלטים הקבועים ימדדו או את לוויני ה-GPS או את משדרי תחנות הבסיס. גישה זו דורשת שינויים נרחבים בחומרה ובתוכנה של המכשיר הסלולרי.