חברת אריקסון מקדמת את השימוש בטכנולוגיה ומצפה להגדלת המכירות של מכשירי הטלפון הנייד שלה כאשר מכשירים אלה ישמשו כמסופים לשימוש כולל. אנשי השיווק, של אריקסון, מאמינים שבשנים הקרובות ימכרו מדי שנה כמיליארד מכשירים המבוססים על טכנולוגיה זו.
צויין מקודם שהטכנולוגיה מתייחסת גם לחומרה וגם לתוכנה. מכיוון והיישום המרכזי מיועד למכשירים ניידים, ישנה חשיבות רבה לצריכת ההספק, לגודל הפיזי ולמחיר. במקרה זה הגודל הוא הקובע מה גם ומודול התקשורת צריך להכיל את המשדר, המקלט והאנטנה וכמו כן את המעבד, הממשקים והזיכרונות השונים. הרכיב הקיים והמיועד למחשבי כף-יד הוא היום בגודל 12X25 מ"מ ומחירו כ- 15$. מחיר זה גבוה עדיין ומונע תפוצה גדולה של הטכנולוגיה. פריצת הדרך תהיה כאשר המחיר יגיע ל- 10$ ליחידה עם מגמה להתייצבות במחיר של 5$ ליחידה.
כאן
אנחנו נמצאים במלכוד. אם קהל הקונים יהיה מוכן לשלם מחירים גבוהים עבור המכשירים
הראשונים, המחירים ירדו והטכנולוגיה תהיה זמינה לקהל הרחב. אם לא יהיו קונים,
המחירים ימשיכו להיות גבוהים, לא תהיה צריכה והטכנולוגיה עלולה לקרוס. אנו מקווים
שזה לא יקרה.
הגישה הבסיסית היא לקיים קשר, בקצב מהיר יחסית, בין מכשירים הנמצאים בקרבה פיזית
(דיבורית וטלפון נייד, מחשב ומדפסת). טווח התקשורת נקבע עד ל- 10 מטר שניתן להשיג
אותו בהספק של 1 מיליווט בלבד. בהמשך הזמן הטכנולוגיה תפותח במגמה להורדת הספק
אוטומטית כל עוד קצב השגיאות נמוך. אין שום כוונה יומרנית לספק קצב גבוה למרחקים
ארוכים.
צריכת יחידה כזאת, במתח של 2.7 וולט, תהיה מילי-אמפרים בודדים בלבד. יש לציין כי
הספק זה נמוך מקרינת ההספק המותרת, מציוד אלקטרוני כל שהוא, ולהלכה אפשר יהיה
להשתמש בטכנולוגיה אפילו בתוך מטוסים. יחד עם זה, יש להניח כי הרשויות השונות
יוציאו הגבלות בעיקר בגלל החשש מפני הלא ידוע.
השאיפה לצריכת זרם ומחיר נמוכים ככל האפשר, מונעת עדיין ביצועים יומרניים יותר.
בעתיד תהיה גם אופציה ל- 100 מיליווט אלא שהיא תהיה מיועדת לסביבה רועשת במיוחד
(ראה להלן) או העברת מהירויות גבוהות יותר כאשר התשלום יהיה בצריכת זרם גדולה יותר
וקיצור זמן העבודה של הסוללות. בשלב זה רק מדברים על כך.
בטווח ה- 10 מטר יהיה ניתן להפעיל עד 10 פיקו-רשתות (Piconet
הקטן ממיקרונט) עצמאיות בקצב מלא. הפעלת יותר רשתות, בטווח ה- 10 מטר, תגרום לירידה
בקצב העברת הנתונים. כל פיקו-רשת, שיכולה לכלול עד 8 מכשירים, תוכל לעבוד בקצב של 1
מגה-ביט לשניה בסימפלקס ובחצי מזה בדופלקס מלא. אם שומרים על הכללים, אין התנגשויות
בפיקו-רשת. כל היחידות ברשת מסונכרנות ליחידה ראשית Master Device))
למניעת שידור בו זמני על אותו התדר. כל יחידה ברשת יכולה להפוך ליחידה מרכזית באופן
דינמי כאשר הרשת נכנסת לפעולה.
הפיקו-רשתות תפעלנה ברוחב סרט של 89 מ"ה בתחום תדרי ה-ISM
של 2.45 ג'יגה-הרץ המשמש, לצערנו, גם לתנורי מיקרוגל. אריקסון ונוקיה, הנחשבות
מובילות בנושא ה-RF, מפתחות את החלק הקשור לתדר הגבוה.
הפיתוח נעשה בדומה לתקן IEEE 802.11 המיועד לרשתות תקשורת
הפועלות בדילוגים בפס סרט רחב (Fast-Frequency-Hopping direct
sequence spread spectrum). במילים אחרות, מיתוג רצוף של ערוצים כדי למנוע
הפרעות.
התקשורת תבוצע תוך 1600 דילוגים בשניה בין 79 ערוצי תקשורת כדי למנוע התנגשויות בין
רשתות. אם בכל זאת יהיו שיבושים בתקשורת, כדאי לכם לבדוק אם מישהו מחמם פיצה בתנור
המיקרוגל בפינת האוכל. אפילו במקרה זה, מצפים שתהיה ירידה של רק 40% בלבד בקצב
העברת הנתונים אבל הנושא עדיין בבדיקה. ישנן
עדיין נושאים הדורשים פתרון. כל יחידה מחוברת לרשת ברגע שהיא בטווח קרוב וקשה לה
להתנתק מהרשת. טרם נמצאה הדרך להעביר קבצים בין מחשבים בצורה מתוכננת המתוזמנת
לאמצע הלילה. כמו כן אין אפשרות להעברת מידע נפחי בקצב גבוה (כגון קבצי וידאו). כמו
לכל דבר חדש, ישנם גם תומכים נלהבים וגם ספקנים גדולים. התומכים הנלהבים, הבאים
מתחום התעשיות הקשורות לנושא, מנבאים שתוך שנתיים תהיה הצפה של מכשירים תואמי
השן-הכחולה. הספקנים אומרים שהיצרנים רותמים את העגלה לפני הסוסים ומוכנים לשווק
מכשירים בטכנולוגיה שטרם הוכיחה את עצמה.
אפילו אם תהיה הצלחה, לפי תורת התומכים הנלהבים, הרי שהיא עלולה להביא אסון על
עצמה. הספקנים אומרים שהעמסת התחום של 2.4 ג'יגה-הרץ תגרום להפרעות הדדיות במידה
שתהפוך אותו לפח אשפה אחד גדול ויהיה צורך לנדוד ממנו לתחומי תדרים גבוהים יותר
כגון זה שבתחום ה- 5 ג'יגה-הרץ.
אם הגעתם
לשורה זו ודאי תרצו ללמוד איך עובדת השן הכחולה, על כך ועוד בפרק הבא...
