הקשיים- כניסתה של השן הכחולה לארץ כרוכה בקשיים רבים וכרגע היא פשוט אסורה. הסיבה לכך היא שצה"ל, מתברר, משתמש בתדרים של טכנולוגית השן הכחולה (2.4 ג'יגה-הרץ) לצרכיו הביטחוניים זה שנים. עובדה מפתיעה משהו, בהתחשב בעובדה שאלה תדרים פתוחים לשימוש אזרחי וחופשי בכל העולם, על- פי אמנה שישראל חתומה עליה. לפני כחמש שנים, כשהחלו יבואניות ציוד התקשורת לבדוק מול משרד התקשורת את האפשרות לייבא לישראל ציוד כזה (שדורש את אישורו המוקדם), נתקלו בהתנגדות גורפת מצד משרד הביטחון. משרד התקשורת קיבל את עמדתו, ואסר יבוא ציוד תקשורת מהסוג הזה לישראל. במשרד לא השתכנעו מההסבר של היבואנים הפוטנציאליים, שמדובר בטכנולוגית תקשורת לטווח של מטרים בודדים, שלא תפריע לתקשורת ארצית באותו תדר. משרד התקשורת ספג ביקורת רבה מצד יבואני ציוד התקשורת, שטענו כי האיסור מגביל את היצע המוצרים לציבור הישראלי ומעכב את התפתחות תשתיות התקשורת במדינה. גם חברות ישראליות המפתחות שן כחולה התלוננו על הקשיים, שכן הן מפתחות טכנולוגיה פופולרית בעולם, אך לא יכולות לבצע ניסויים בישראל.

היבואנים, החברות המפתחות ופורום האינטרנט הנייד הישראלי- IMIF – פתחו במאבק, לאו- דווקא מתואם, במשרד הביטחון ובצה"ל. בוועדות הכנסת התנהל מאבק מקביל, שניהל ח"כ מיכאל איתן והופנה בעיקר כלפי שר התקשורת לשעבר, רובי ריבלין. ההישג הראשון היה שינוי הכיוון של משרד התקשורת, שבמקום להסכים עם משרד הביטחון, החל לדון עימו בדרכים לשינוי המדיניות הנוכחית.

לפניכם תקציר מישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה שדנה בנושא השן הכחולה ביום ג', ח' תמוז- 18.6.2002:

 

הפתרונות- בתחילה דרשה מערכת הביטחון סכום עתק של 14 מיליון שקל, למימון הגירת התדרים, כלומר, החלפת המכשירים שמשדרים כיום בתדר של טכנולוגית השן הכחולה למכשירים בתדר אחר. הגירת תדרים של הצבא לטובת שימושים אזרחיים איננה חדשה, ובוצעה כבר פעמיים בישראל: בפעם הראשונה זה היה כאשר נכנסה פרטנר לענף הסלולרי, ובפעם השנייה כשיצא המכרז על הדור השני והשלישי של הסלולר. לשתי הדוגמאות הללו מכנה משותף: תמיד היה בקצה זכיין נלהב, ששמח להפקיד בידי משרד התקשורת צרורות נכבדים של מזומנים, שכיסו בין השאר, גם את עלויות הגירת התדרים. אבל הפעם, לרוע המזל, מדובר בטווח תדרים לשימוש אזרחי, שאין בצידו תשלום אגרה שמן, ואין מי שיממן את הגירת התדרים. משרד התקשורת הוא משרד דל תקציב, ולמשרד האוצר תמיד אין כסף. בסופו של דבר, הצליח משרד התקשורת באמצע שנת 2002, לשכנע את צה"ל לממן את ההגירה מתקציביו שלו. בינתיים ההשפעה של העיכוב הולכת ומתרחבת. יותר ויותר יצרניות של ציוד קצה, כמו טלפונים סלולריים ומחשבים ניידים, ואפילו מכוניות ושעונים, כוללות במוצרים שלהן רכיבי שן כחולה. המשמעות המיידית היא שלא ניתן להכניסם לישראל כלל. יצרניות הסלולר הגדולות הכניסו את הטכנולוגיה לתוך הדגמים המרכזיים שלהן- אריקסון בדגם T68ונוקיה בדגם 6310i, למשל. הדגם החדש של המכונית סאאב 9-3, שניכנס לישראל באוקטובר 2002, כולל גם הוא שבב של השן הכחולה, והטכנולוגיה צפויה להופיע גם בדגמי מכוניות נוספים.
הפתרון שאישר בינתיים משרד התקשורת היה לשווק בישראל את המכשירים כששבב השן הכחולה שבתוכם מנוטרל.אבל לא כל החברות יכלו לנטרל אותו, כך שהפער לא נסגר. הפתרון הזמני שנוי במחלוקת מעיקרו, שכן המשמעות היא שהלקוח הישראלי משלם גם עבור השן הכחולה שמותקן במכשיר, וגם על נטרולו באמצעות מעין "אנטי- מחיקון". הישראלי, אם כן, משלם פעמיים תמורת שירות שאיננו משתמש בו.
יבואני ציוד התקשורת צברו בשנים האחרונות זעם רב ותסכול כלפי משרד התקשורת. למרות השנים שחלפו מאז שיצרו קשר עם המשרד וביקשו לטפל בעניינם, הם טוענים, הסחבת חגגה. אבל ביטויי הזעם מושמעים בעילום- שם. בסוף שנת 2002 הם החלו לבצע יחד את הניסוי, שאמור להביא את אישור היבוא הנכסף. משה גלילי, סמנכ"ל במשרד התקשורת המטפל בתחום, מגיב על טענות היבואנים: "לצה"ל יש היום ערך מוסף בזה שהוא מחליף את המערכות הישנות שלו בחדשות, אף שאין מבחינתו צורך מידי לעשות זאת, ולכן הוא מוכן לממן את הגירת התדרים. לו באנו חמש שנים קודם, זה לא היה". גלילי מספר על התפתחות הדברים: "פניתי לצה"ל באמצע שנת 2000 וביקשתי להתחיל בעבודת המטה. החלטתי שברגע שיגמר מכרז התדרים אתפנה לזרז את העניין באופן אישי, ובינואר 2002 נכנסנו לישיבות מזורזות יותר מול הצבא. סיכמתי עם צה"ל שנאפשר להפעיל מוצרים לטווחים קצרים במקביל לשימוש הצבאי בתדרים, עוד לפני ביצוע הגירת התדרים. החישובים לעניין ההפרעות לא היו חד- משמעיים, והראו שתיתכן הפרעה לשימוש הצבאי, במיוחד כאשר אלפי מכשירי שן כחולה פועלים יחד. סיכמנו לבצע ניסוי ולבדוק". ניתוח מוקדם של תוצאות הניסוי הראשון תואם, ככל הידוע, את החישובים: רק ריכוז גדול של משתמשים פעילים באזור מצומצם עלול להפריע לתקשורת הצבאית. גם היבואנים לא יוצאים נקיים מגירסת גלילי: "אני מוכרח לומר. שמינואר עד אפריל 2002 רדפתי אחרי כל מי שמסוגל להביא לי ציוד, ואף אחד לא יכול היה, לכן נדחה הניסוי עד אמצע- סוף 2002. אם הניסו יראה שאין הפרעה לפעולת הרשתות הצבאיות, נפתח את התדרים לשימוש ויש כבר אישור פורמלי של ועדת התדרים לשימוש בתדרים הללו". בתחילה יכנסו לישראל רק המכשירים בתקן האירופי, לתקשורת קצרת- טווח. התקן האמריקני עוסק במכשירים בעלי עוצמת שידור גבוהה בהרבה, ולכן הצבא מתנגד לו. כל זה ישתנה בעוד שנה שנתיים, כשיסתיים, לפי התוכנית, תהליך הגירת התדרים בצבא.
החדשות הטריות ביותר מחודש ספטמבר 2003 הן שראש הממשלה שרון הורה לפתוח את התדרים לשימוש ולא מעט ישראלים חובבי גאדג'טס סלולריים חייכו לעצמם חיוך קטן כששר התקשורת הודיע  כי מ31- באוקטובר 2003 תותר מכירתם של אביזרי בלו-טות' בישראל.