תקשורת אלחוטית היתה ועודנה הכיוון הברור שאליו תחום התקשורת הולך. כיום כ- 30 אחוז מבתי העסק בארה"ב בהם מותקנת רשת מחשבים כלשהי כוללים גם רשת אלחוטית, וצופים כי עד סוף השנה יגדל נפח ההתקנות לכדי 50 אחוז ואף למעלה מכך. תקן ה- 802.11b או בשמו המוכר יותר WI-FI מאפשר תקשורת נתונים בקצבים של עד 11Mbs לטווחים של עד 300 מטר. הטכנולוגיה אף מתאפיינת ברמת אבטחת מידע גבוהה בעלת יכולות להצפנת נתונים המשודרים בין ההתקנים, אם כי סקרים שנערכו העלו כי מעטים אכן מנצלים פונקציה זו. טכנולוגייה זו אומצה בחום ע"י חברת Microsoft ומשום כך, צופים כי במהלך 2003 היא עוד צפוייה להיות מרתקת וחדשנית וצפויים עוד התקנים המבוססים על שיטה זו כמו מקלדות , מדפסות ועוד. אגב, לטכנולוגייה זו יש נגזרות הנושאות תקנים כגון 802.11a ו- 802.11d המאפשרות תקשורת גם בטווחים של למעלה מ- 5 קילומטר , אך לפי שעה, צבא ארה"ב מונע שטווח זה להפוך למבצעי בתחום האזרחי (מסיבות דומות לאלו שבגללם ה- Bluetooth אינו מאושר בארץ לפי שעה).

היגור WLAN עם BLUETOOTH?

עם התקדמות הטכנולוגיה האלחוטית, כפי שקורה בכל טכנולוגיה מתפתחת, הצלחה יוצרת נושאים חדשים לדיון. כיום, קיימת כבר גישה אמינה ומאובטחת לרשתות נתונים בקצבי העברת נתונים של עשרות מגה ביטים בעלויות תחרותיות לעומת גישה קווית מסורתית. מערכות העברת נתונים אלחוטיות מבטיחות גדולות ונצורות לעתיד. אך קשיים טכניים עלולים להפוך קריטיים אם לא יטופלו באופן הנכון.
בעקבות צמיחתה המהירה של תעשיית הנתונים האלחוטית מתקיימים קרבות על תקנים שונים בתעשייה במקביל לחוסר ודאות האופף טכנולוגיות אלחוטיות שונות, כמו מה יהיה מקומן? מה יהיה תפקידן? בצד חששות הנובעים בכל הקשור לצפיפות וההפרעות בטווח התדרים שאינו דורש רישוי.
שלוש טכנולוגיות מובילות הצומחות בשוק רשתות הנתונים האלחוטיות הן: רשתות במרחב אישי (WPAN), רשתות מקומיות(WLAN) ורשתות רחבות (WWAN). לכל אחת מהטכנולוגיות שימוש ומטרה ספציפיים במערכת האקולוגית של רשתות הנתונים ויש לראותן כמשלימות ולא מתחרות. מאוד לא סביר שטכנולוגיה אחת תדחק את רגלי שתי האחרות באופן אבסולוטי. רשתות WPAN, כדוגמת רשתות בלו-טות', מתוכננות לספק קישוריות לטווחים קצרים להתקני קצה כדוגמת מקלדת, עכבר, מדפסת ואוזניות. התקן תומך בקצבים נמוכים של העברת נתונים כדי לאפשר עלות נמוכה וצריכת אנרגיה מינימלית. קשה להניח שבלו-טות' לא יהפוך לחיבור ברירת המחדל של יצרניות הציוד - רוב היישומים היומיומיים דורשים חיבור טורי אלחוטי. בהתחשב בסבך החוטים המקיף כל מחשב אישי: כבלים לכל אחד מהתקני הקצה, מדפסת, עכבר וכו' - חיבור אלחוטי בטכנולוגיית בלו-טות' יענה, ככל הנראה, על דרישות הקישוריות ביחס עלות-תועלת טוב במיוחד.
תקני רשתות אלחוטיות מקומיות (WLAN), כדוגמת IEEE 1802.11b, מתוכננים לספק לרשתות המקומיות קצבי העברת נתונים המקבילים לפרוטוקול האת'רנט המשמש כיום כפרוטוקול העיקרי לתקשורת מקומית. מחשבים אישיים ניידים מהווים את אחד הסגמנטים הצומחים במהירות הגבוהה ביותר בארגון. הסינרגיזם הטבעי בין הניידות של הלפ-טופ והניידות המתאפשרת בקישוריות לרשתות מקומיות אלחוטיות, מניעה את החדירה המהירה של IEEE 1802.11b בארגונים. בנוסף לכך, עולה בהתמדה גם מספרם של בתים בעלי גישה לרשתות בפס רחב. רשת WLAN מציעה דרך יעילה לחבר מספר מכשירים בעלי יכולות חישוב וקישוריות לרשת האינטרנט בבתים.

התרבות המתפתחת כיום השואפת לקישוריות קבועה או קרוב לקבועה, במקביל לירידת המחירים והתפוצה של מחשבים ניידים והתקני מידע - יצרו דרישה חזקה לרשתות אלחוטיות רחבות. פלטפורמות אלו דורשות גישה ברוחבי פס גדלים והולכים לצד מכשירי קצה קטנים יותר וחיי סוללה ארוכים יותר המאפשרים שימוש במרחקים גדולים מהבית או מהמשרד. העלייה הנוכחית בדרישה למכשירים בתקני GPRS מבטיחה עתיד בריא לטכנולוגיות WWAN.

פוטנציאל התלכדות שלוש הטכנולוגיות
כאשר בוחנים את התפקידים והיתרונות האפשריים של הטכנולוגיות השונות, קשה לומר איזה סוג רשתות אלחוטיות ישרת טוב יותר משתמש מסוים או מכשיר מסוים. מרבית המודלים דורשים, למעשה, שימוש ביותר מטכנולוגיה אחת במקביל באותו המכשיר. כמו לדוגמה, מחשב נייד המחובר לאינטרנט בטכנולוגית WLAN כאשר החיבור לעכבר ולמקלדת הוא אלחוטי בטכנולוגיית בלו-טות'. דוגמה נוספת היא של מחשב כף יד המאפשר למשתמש להאזין למוסיקה מהאינטרנט באמצעות אוזניות אלחוטיות בתקן בלו-טות' תוך הורדת קבצים בטכנולוגית WWAN.
תסריטים אלו מציגים דרישה אליה אנו מתייחסים כקישוריות אמיתית (TrueConnectivity). זוהי פלטפורמה המשלבת יכולות חישוב וציוד תקשורת היכול לזהות באופן אוטומטי את כל האפשרויות לקישוריות ולבצע את הקישור באופן אוטומטי וקל.
שורשי הקונספט הם בשילוב אינטליגנטי של מספר טכנולוגיות על תת-מערכת בודדת. באופן אינהרנטי מדובר במולטי-סטנדרטים ומספר טכנולוגיות. בהפעלת רשת תקשורת קיימים מספר אתגרים מורכבים. דמיינו כמה מורכבת צריכה להיות מערכת המאפשרת שילוב של שלוש טכנולוגיות: WPAN, WLAN, WWAN, בעת ובעונה אחת, ללא הפרעות אחת לשניה ובעלות סבירה.

פוטנציאל ההתלכדות של שלוש הטכנולוגיות חושף מספר סוגיות הקשורות בקיומן זו לצד זו של רשתות תקשורת שונות. עקב העלות הגבוהה של ספקטרום תדרים מורשה, מכפלות של רשתות הנתונים ייושמו בספקטרום שאינו דורש רישוי:
(900MHz-927MHz, 2.4GHz-2.483GHz, 5.15GHz-5.35GHz). הקיום על אותו הספקטרום יוצר את הפוטנציאל להפרעות בין הרשתות החולקות את אותם התדרים. בנוסף לכך, יישומים אחרים כגון טלפונים אלחוטיים חולקים גם הם את אותו ספקטרום התדרים ומוסיפות אף הן פוטנציאל הפרעה לתקשורת. רשות התקשורת האמריקאית (FCC), דורשת להדביק על כל מכשיר הפועל בתדרים אלו, מדבקה המבהירה כי יתכן והמכשיר יגרום להפרעה. הפרעות אינן סיבה לעצור את המשך הפיתוחים הטכנולוגיים בשלב הינקות של שוק הרשתות האלחוטיות. חדירת WPAN וה- WLAN לארגונים צפויה לעלות באופן דרמטי בחמש השנים הבאות והיא תלווה בשילוב של מודלים הדורשים הפעלה סימולטנית של רשתות תקשורת אלחוטיות שונות.

הכמות המוגבלת של ספקטרום תדרים לא מורשה בצירוף מספר רב של יישומים הדורשים שימוש בספקטרום זה, יגרום להפרעות בכל התדרים אפילו אלו הנראים כיום פנויים. על כן מי שחושב, שיוכל להימנע מההפרעות על ידי מעבר לשימוש בטווח תדרים 'נקי' יותר כמו תדרי ISM, חושב לטווח הקצר בלבד, ודוגמה לכך ניתן לראות בטלפונים האלחוטיים.

לפני שנתיים לא היה בנמצא אפילו טלפון אלחוטי אחד שפעל בטווח התדרים 2.4 GHz ISM. כל הטלפונים עבדו בספקטרום של 900MHz. מאז עברו הטלפונים לעבוד בתדרי 2.4 GHz שבהם נמצאו תדרים פנויים פי שלושה. כיום, גם ספקטרום זה עמוס, והטלפונים האלחוטיים ישדרגו את עצמם לטווח התדרים של 5GHz שבו נמצאים תדרים פנויים פי שלושה. שום תדר שאינו דורש רישוי לא יישאר נקי מהפרעות לאורך זמן. ה- FCC בארה"ב, אישר הפעלה של מספר טכנולוגיות תקשורת אלחוטיות במכשיר אחד באותו טווח תדרים בכפוף למספר כללים. החקיקה פותחת פתח לחדשנות בפיתוח משדרי רדיו החסינים בטווח תדרים שאינם דורשים רישוי.
אחת השאלות המעסיקה לאחרונה את העיתונות המקצועית נוגעת להפרעות הקשות בטכנולוגיית WLAN, הנגרמות משימוש בתקן בלו-טות' בטווח תדרי 2.4 GHz. התשובה לכך תלויית סיטואציה, כמו למשל כאשר שני משדרים בטכנולוגיות שונות הפועלות בתדר 2.4 GHz פועלים בסמוך, תיגרם הפרעה (לדוגמה בתוך אותו מחשב נייד).

מסקנה
בשנים הקרובות נחזה ככל הנראה בעלייה מהירה ביישומן של שלוש הטכנולוגיות האלחוטיות המדוברות. תינתן חשיבות רבה יותר ליכולת של מחשבים ניידים וציוד קצה נייד לאתר את כל הזדמנויות החיבור לטכנולוגיות האלחוטיות השונות, לבחור את אלו הדרושות לביצוע היישומים, ולהתחבר באופן אוטומטי ומהיר לטכנולוגיות הנבחרות.
בנוסף, עקב המחירים הגבוהים של רשיון שימוש בטווח תדרים מסוים, רשתות תקשורת נתונים רבות יעשו שימוש בספקטרום החופשי לשימוש, ועל כן יידרשו פתרונות אלחוטיים חסינים בפני הפרעות פוטנציאליות המשלבים מספר טכנולוגיות במכשיר אחד.