הרעיון, לטכנולוגיה
של המאה הזאת, נולד בעיירה שמקורותיה במאה העשירית. לונד
(Lund)
שבשוודיה היא עיירה אוניברסיטאית תוססת בקצה הדרומי של המדינה ושם התחיל ענק
התקשורת אריקסון (Ericsson)
בפיתוח של השן הכחולה בשיתוף פעולה הדוק עם האוניברסיטה המקומית.
מכיוון שהפיתוח
נעשה בעיר אוניברסיטאית מהמאה העשירית, נבחר לה שם של גיבור ויקינגי מאותה תקופה.
הרלד בלוטות
(Harald Bluetooth)
היה מלך שהצליח לאחד את השבטים הסקנדינביים ולאפשר תקשורת הדדית ושיתוף פעולה. האמת
היא ש-Bluetooth
הוא שיבוש של שם דני עתיק שמשמעותו הוא "איש כהה", למעשה אין שום קשר ל-"שן כחולה"
אבל בעברית זה נשמע טוב יותר מאשר "בלוטות".
לחץ על כפתור ה-
(play)
כדי לראות את הסירטון.
הפיתוח עצמו החל
בשנת 1996. אחד השותפים בפיתוח מודה שכמו הרבה מההמצאות הגדולות, גם המצאה זו נולדה
שלא בכוונה תחילה. הרעיון המקורי היה לעשות רק דיבורית אלחוטית, עבור טלפונים
סלולרים, תוך שימוש בתדרים שיהיו זמינים לכל אחד ברחבי העולם. התוצאה הייתה שבבי
רדיו (Radio chips)
שניתן לשתול אותם במכשירים השונים ולהשיג בעזרתם את הקשר האלחוטי ביניהם.
עכשיו יש צורך
לשכנע את החברות השונות להשתמש בטכנולוגיה זאת. כאן עשתה חברת אריקסון מחווה לא
רגיל, היא הציעה את הטכנולוגיה בחינם לכל החפץ בה. חברת אריקסון הגיעה למסקנה כי
היא תוכל להרוויח יותר מטכנולוגיה עולמית אחידה מאשר להשתמש בטכנולוגיה ייחודית
שלה.
יש לציין שלמרות
שהמקרה די חריג, כבר היו דברים מעולם. כל העולם משתמש בקלטות סרט להקלטת קול,
טכנולוגיה שפותחה ע"י חברת פיליפס וניתנה ללא תמורה לכל מי שחפץ בה.
לפני שממשיכים
הלאה, הסבר קצר על התדרים הנמצאים בשימוש כללי. תדרים אלה קרואים
ISM.
אלה ראשי תיבות למילים Industrial,
Scientific and Medical.
הכוונה, בעברית פשוטה, לתדרים המשמשים לתעשייה, מדע ורפואה וניתן להשתמש בהם באופן
חופשי כל עוד הם נמצאים בתחומי תדר שאושרו באמנות בין לאומיות. השימוש בהם מותר כל
עוד שומרים על כללים של הגבלות הספק וקרינה ללא "איש הישר בעינו יעשה" או "כל דאלים
גבר". יש לקיים רק את הכללים של "מה ששנוא עליך על תעשה לחברך". המשחק של מגברים
לינאריים ואנטנות כיווניות הוא מחוץ לתחום.
חברת אריקסון
הזמינה, בשנת 1998, חברות אחרות להשתתף בפרויקט הגדול. כמובן נבחרו חברות המעונינות
ומסוגלות לקדם את הטכנולוגיה
בנוסף לאריקסון, דור המייסדים כולל גם את
3COM, אינטל,
IBM,
לוסנט, מיקרוסופט, מוטורולה, נוקיה וטושיבה. חברות אלה הם דור המייסדים המפיצים את
בשורת השן הכחולה בכל העולם. קבוצה זאת ידועה גם בשמה המקוצר
SIG
שהוא ראשי תיבות של Bluetooth Special Interest
Group.
כל מי שמעונין לאמץ
את הטכנולוגיה ולהשתלב בה, נקרא "מאמץ" (Adopter).
כאלה יש היום כבר 2164 אם אתם רוצים להצטרף, תוכלו לעשות זאת באתר
www.bluetooth.com
.
המאמצים מצאו
שהטכנולוגיה יכולה לחרוג מגבולות ישומי התקשורת ולגלוש גם ליישומים אחרים כגון
מכשירי טלוויזיה ווידאו, תנורי מטבח ומיקרוגל, מכונות כביסה ויבוש, נגני
CD
וכדומה. מי שרוצה לראות חלק מהיישומים, מוזמן לאתר
http://www.motorola.com/bluetooth
ולהקיש שם על Bluetooth in action.
מה באמת צפוי לנו
בשנים הקרובות? אילו מכשירים צפויים להיכנס לביתנו ולאן פני השן מועדות? זאת נדע
בדף הבא...
