|
|
לעיתים ישנו מידע כלשהו שבו משתמשים הרבה לאורך
תוכנית, למשל מספר מסוים או מחרוזת כלשהי. לכתוב
בכל פעם את המספר או המחרוזת מחדש אינו דבר פשוט
פעמים רבות נוצרת טעות בהעתקה, ואז קשה למצוא טעות
זו. בנוסף, אם משום מה צריך לשנות את המספר או המחרוזת,
צריך לעשות זאת במקומות רבים.
כדי לפתור שתי בעיות אלו, הומצאו הקבועים.
קבועים הם כמו משתנים, אך ערכם אינו ניתן לשינוי בזמן ריצה. יתרונותיהם של הקבועים הם בשיפור קריאת קוד התוכנית, הם חוסכים זיכרון ומקלים על ביצוע שינויים גלובליים בשלבים מאוחרים יותר.
ההצהרה על הקבועים מתבצעת ע"י המשפט .Const
דוגמה:
מהם אופרטורים?
אופרטורים הם סימנים מיוחדים אשר מבצעים פעולות חשבוניות
(ולא רק). רובם מוכרים מחיי היום יום. אלו האופרטורים הפשוטים.
| אופרטור | צורת שימוש | הסבר |
| + | 26 + 77 | חיבור רגיל בין שני מספרים |
| - | 100 - 3 | חיסור רגיל בין שני מספרים |
| * | 24 * 4 | כפל רגיל (שימו לב: כוכבית!) |
| / | 400/5 | חילוק רגיל (שימו לב: אסור
לחלק באפס, והתוצאה תמיד
אינה שלמה, אלא בעלת נקודה,
עשרונית |
| & | TextA & TextB | מאחד שתי מחרוזות טקסט |
עתה נכיר אופרטורים המשמשים אותנו בחישובים מתמטיים :
| אופרטור | צורת שימוש | הסבר |
| \ | 74 \ 5 | חילוק שלם השארית נקצצת. |
| Mod | 74 mod 5 |
השארית (modulu) מהחילוק. |
| ^ | 3^4 | העלאה בחזקה. |
כידוע לך אם בביטוי מסויים ישנם מספר אופרטורים , משתמשים בחוקי קדימות האופרטורים לחישוב תוצאת הביטוי
כשיש ביטוי המכיל יותר מאופרטור אחד אז ויז'ואל בייסיק פועלת על פי סדר בו מוערכים האופרטורים.
סדר קידמת
האופרטורים מופיע בטבלה הבאה:
| מוערך | אופרטור/ים | |
| ראשון |
סוגריים |
( ) |
| שני |
העלאה בחזקה |
^ |
| שלישי |
הפיכת מספר לשלילי |
- |
| רביעי |
כפל וחילוק |
*, / |
| חמישי |
חילוק שלם |
\ |
| שישי |
חילוק שלם וחישוב שארית |
Mod |
| שביעי |
חיבור וחיסור |
+, - |
סדר החישוב והתוצאה מודגשים במשפטים הבאים:
 |
