|
|
|
|
| אחד הכיוונים המרכזיים אליהם צועד עולם תקשורת הנתונים הוא "האחדה" של יישומי התקשורת השונים על גבי פלטפורמה אחת. ההגיון מאחורי מגמה זאת ברור: משרד אופייני עשוי להחזיק מערכות נפרדות לקיום שיחות טלפון, מערכות ועידת וידאו, משלוח פקסים וגלישה ברשת. כל אלה יוצרים סרבול רב, ומאלצים את המשרד לשכור רוחב פס מסוגים שונים, ולרוב גם בעלות גבוהה. הפתרון לסרבול זה, המאפר גם הורדה ניכרת של עלויות התקשורת, הוא "האחדה" של אמצעי התקשורת השונים והעברתם על גבי תווך תקשורתי אחד – האינטרנט.
|
| התפתחות זו הפכה לריאלית רק לאחרונה, מאחר ורבים מהיישומים, בדגש על תקשורת טלפוניה, דורשים העברת מידע רציפה, תוך שמירה על קצב העברת נתונים קבוע. עד כה, התקשו ספקי השירות להבטיח מימוש תנאים אלה באמצעות תשתית ה-IP הקיימת. הגורם ששינה את התמונה, והמאפשר כיום העברת יישומים שונים על גבי רשתות IP, הוא צמיחתו של רוחב הפס: סיבים אופטיים בקצבים מהירים מקשרים כיום בין מדינות, ואינטרנט על גבי כבלים, או בטכנולוגית DSL, מאפשר גישה ברוחב פס גבוה לבתים ולמשרדים.
|
| אולם רוחב פס זמין, למרות היותו תנאי הכרחי לביצוע האחדה של שירותי תקשורת שונים על גבי IP, אינו מספק. מלבדו דרושים גם מכשירי קצה יעילים, המסוגלים להמיר תקשורת אנלוגית רציפה, כמו למשל במקרה של דיבור, לתקשורת דיגיטאלית המחולקת לחבילות. יישומים אלה נדרשים גם לבצע המרה בצד השני, הקולט את המידע: לקבל חבילות בסדר משתנה, ולהפוך אותן לשמע, מבלי שהשתמש יבחין בירידת איכות ניכרת.
|
| אפליקציות קול ווידאו רבות הן אפליקציות "זמן אמת". שיחת טלפון, למשל, דורשת שלא יהיה עיכוב מורגש בהעברת הנתונים, כדי שלא ייווצר מצב בו כל צד בשיחה מחכה זמן רב עד לקבלת תשובה. חשוב מכך, על הנתונים להגיע באותו סדר בו יצאו – אחרת יהיה זה בלתי אפשרי עבור המשוחחים להבין אחד את השני.
|
| אחת הדרכים להבטיח כי אפליקציות כמו דיבור או וידאו, אכן יועברו על גבי IP בצורה יעילה, היא על ידי מתן עדיפות בהקצבת רוחב פס ליישומים אלה. עדיפות זו ניתנת במקטעים שונים לאורך שרשרת העברת המידע: החל בנתב, היודע לתעדף חבילות המכילות קול על פני חבילות המכילות יישומים שאינם פועלים בזמן אמת, וכלה בספק השירות, המקצה נתחי רוחב פס קבועים ליישומים הדורשים רוחב פס קבוע.
|
|
|
|
|
