|
|
|
|
הקפיצה הגדולה קדימה של רשת האינטרנט חלה בתחילת
שנות התשעים, עם הכנסתו לשימוש של פרוטוקול HTTP, המאפשר את היישום הפופולארי
ביות ברשת: ה-WWW. פרוטוקול HTTP (ראשי התיבות של Hyper Text Transfer
Protocol), מסדיר את פעולת הגולש מול שרת הרשת, ובאמצעותו מועברים דפי הרשת
המוצגים בדפדפן.
|
| ה-WWW, כמו שכל גולש יודע, מורכבת למעשה ממספר אינסופי כמעט של דפי רשת. הצפייה בדפים אלה, דורשת למעשה שני רכיבים: הדפדפן, המותקן על מחשבו של הגולש, ושרת הרשת, עליו מאוחסנים דפי הרשת. הקשר בין שני רכיבים אלה הוא של שרת (שרת הרשת) / לקוח (הדפדפן), והוא מתבצע באמצעות פרוטוקול HTTP.
|
|
פרוטוקול זה עובד ברמת האפליקציה, מעל TCP (בפורט 80). TCP מספק לו קישור
מהימן בין הדפדפן לשרת.
|
|
הפרוטוקול מיועד לתקשורת דו-כיוונית: הוא מאפשר לדפדפן לשלוח בקשות
לקבצים, ולשרת להעביר קבצים אלה. תקשורת נוספת כוללת איתותים בין השרת
לדפדפן, בהם מתאומים פרטים טכנים הנגעים למידע המועבר: למשל הגופן בו ייעשה
שימוש בטקסט בדף המוצג. יישום אחר של HTTP מאפשר חיסכון ברוחב פס: הדפדפן
מבצע אגירה של דפי רשת שנצפו בעבר, ומסוגל להציג אותם מבלי להורידים בשנית
מהשרת. כאשר המשתמש מבקש לראות דפים שנצפו בעבר, הדפדפן פונה אל השרת בבדיקה
האם הדפים עודכנו מאז הצפייה האחרונה, ואם לא - מראה את הדף האגור אצלו, ובכך
חוסך זמן שידור. ארגונים או חברות משתמשים לעיתים בשרת הנקרא Proxy web
server, ומבצע למעשה את אותה פעולה שמבצע הדפדפן - שמירת דפים, עבור כל הדפים
שנצפו ברשת המקומית של החברה.
|
| פרוטוקול HTTP מאפשר העברה של קבצים מסוגים שונים.
קבצי GIF משמים להעברת יישומים גרפיים, וקובצי JPEG משמשים להעברת תמונות.
אחד היישומים הנפוצים הוא HTML - חלק גדול מדפי הרשת כיום כתובים בשפה זאת.
שפת HTML (או HyperText Markup Language) מאפשרת לבצע קישורים בין דפים שונים
באינטרנט, המאפשרים גלישה אסוציאטיבית בין דפים שונים ברשת, כמו למשל הקישור
הבא – אל עמוד השער
.
|
|
|
