פרויקט מסכם

שלב 2

המשימה

נלמד את הדקדוק כי בעברית הנושא והנשוא צריכים להתאים במין (gender agreement).
עליהם להתאים גם בתכוניות נוספות כמו גוף ומספר, אך לא ניישם זאת כאן.

איך זה צריך להראות: דוגמא

הדקדוק יקבל משפטים כמו:

?- s([hu,sixek],[]).
Yes

?- s([yossi,raa,meluna],[]).
Yes

ויידע לדחות משפטים שגויים כגון:

?- s([hi,sixek],[]).
No

?- s([yafa,raa,meluna],[]).
No
נלמד את פרולוג לדחות משפטים שאין בהם התאם במין בין נושא לנשוא.
שימו לב לקוד האינטראקטיבי.

הנחיות והדרכה

נצטרך להוסיף לפרולוג מידע על המין הדקדוקי של המלים בדקדוק, ולשנות את החוקים כדי שיגלמו את ההתאמה הדרושה בעברית במין בין הנושא לנשוא.

אין צורך להוסיף חוקים, אלא רק להוסיף מידע לחוקים הקיימים. מנגנון ה-DCG מאפשר לנו לעשות זאת על ידי הוספת מתוארים לחוקים. כפי שלמדנו, כתיבת דקדוקי DCG מסתירה מתוארים שמשמשים לייצוג רשימות הפרשים. לכן אין פלא שאפשר להוסיף מתוארים נוספים לצרכים כמו דרישת התאם.

בשלב ראשון נוסיף מידע, או תכונית, לכל מילה בדקדוק. למשל: n(f) --> [yafa] משמעו ש-יפה הוא שם עצם ממין נקבה (female).
לאחר מכן, "נפעפע" את התכונית מן המלים לצירופים דרך החוקים של הצירופים. נוסיף לחוקים מתואר נוסף שישמור מהו מינו הדקדוקי של הצירוף כולו.

לדוגמא, הצירוף השמני יוסי בנוי מהשם הפרטי יוסי, ולכן מינו הדקדוקי הוא זכר.
נוכל לגלם זאת בחוק על ידי האחדה בין תכונית המין של השם לבין התכונית המתאימה של הצירוף: simple_np(Gen) --> n(Gen).

לבסוף, נדרוש התאם במין בין הצירוף השמני שהוא הנושא לבין הצירוף הפעלי שמשמש נשוא.

בהמשך נראה כי היכולת להוסיף מתוארים לחוקי DCG היא זו שתאפשר לנו לכתוב את המנתח לדקדוק.

מבוא

נושאים בסיסיים

נושאים מתקדמים

סיכום

© כל הזכויות שמורות למערכת המידע איתן