מנקודת מבט של ניהול ידע, ניתן לומר שהממשק מעניק גישה אוניברסלית לנתונים ואינטגרציה של מידע – למעשה הוא נערך במקביל לאכסונו, מבלי להפריד בין השניים. סוג המקור הופך "שקוף" למשתמש. הממשק מאפשר לאנשים לתקשר באותו מקום שבו המידע נוצר, מאוכסן ונשלף. תקשורת בתוך הקשר מפחיתה את המאמץ לארגן את המידע פעם אחת לאכסון ושליפה ופעם שנייה כדי לחלוק מחשבות ורעיונות לגביו.
למשל אם קיים פרוייקט של פיתוח תכנה הרי שניתן לתעד את התקשורת סביב מידע הקשור אליה. הפרויקט מצריך שיתוף פעולה ומידע בין מחלקות, לכן הן זקוקות למקום מפגש שם יוכלו להיפגש ול"שוחח".
בדוגמא שלפנינו נקודת המפגש תיבנה סביב: "פרויקט חלומות 7"

תחלופה של עובדים לא משנה את זמינות המידע: עזיבת עובד לא גורמת לאיבוד של מידע ועובד חדש שניכנס למחלקה מסוימת מיד יקבל גישה למשאבי המחלקה ולא יזדקק להכשרה ארוכה כדי "לגלות" את המידע הרלוונטי לעבודתו. בגלל הקישור האסוציאטיבי העובד יכול לשלוף את המידע בדרך שיבחר.
למשל בדוגמאות שלפנינו שתי דרכים להגיע ל"דף מידע חלומות 6"

להתרשמות "ת'כלס" מומלץ לקרוא את המאמר "גישות חדשות בניהול ידע - ויזואליזציה של אינפורמציה", מאת אלירן מילוא, שמציג את המקרה של חברת "גיל אסטרטגיות" שהתנסתה ויישמה שימוש בממשק.

מנקודת מבט של עשיית החלטות, הממשק מאפשר זיהוי מהיר של בעיות ואלטרנטיבות לפתרון. נדמיין מקרה של קמפיין "אם שותים לא נוהגים - יש חברים", שבו חברת פרסום מעבירה שאלונים בקרב בני נוער על מנת למצוא "סוכנים חברתיים" שיעבירו את המסר. הממשק הויזואלי מציג תמונה של התוצאות שהוזנו: מעבר עם הסמן על כל אחד מהשמות מראה קשרים חברתיים, והתאמה מידית או פסילה של תלמיד/ה.

למעשה האפקטיביות של הממשק גדלה ככל שמוסיפים פרמטרים (למשל בדוגמא הנ"ל קשרים חברתיים שליליים, "אויבים"), כיוון שהוא ראשית מראה למשתמש תמונת מצב – רכיבי המידע כמכלול, כשבמקביל ישנה גם גישה לפרטים.
מדובר אם כן בסכימת מידע שמעצבת את תהליך הידע. למסלול הנבחר יש משמעות מבחינת הקונטקסט שהוא מספק. כוחה של הויזואוליזציה לתחום הניהול הוא בכך שהיא מספקת אמצעי להבנה כיצד מרכיבים משתלבים יחד, היכן חלו שינויים לאחרונה, והעלאה לפני השטח תבניות נתונים המסמנות מגמות ודפוסים.


פני ברסימנטוב /
מותר להעתיק תכנים בתנאי שלא יעשה בהם שימוש מסחרי וינתן קרדיט לכותבת