תאים רגישים לאור (בדומה לתאים המרכיבים את הסנסור) חשים את עוצמת האור מבחוץ וע"פ העוצמה הממוצעת מחליטים לכמה זמן יפתח התריס ומה יהיה מפתח הצמצם. יש לזכור שמד האור רואה גוונים שונים של בהירות כלומר של הגוונים האפורים שבין שחור ללבן. לעולם המערכת האוטומטית תגדיר את עוצמת האור הממוצעת לגוון האפור הנמצא בדיוק בין לבן לשחור כלומר העצם שרמת בהירותו הכי קרובה לממוצע יחשב כאילו "צבעו" הוא האפור האמצעי. פה נעוצה הבעיה, ישנן תמונות שמראש כל העצמים בהן מאוד בהירים (צילום לשמש לדוגמה) והמערכת האוטומטית תהפוך אותם לכהים מדי.

כאשר התמונה צבעונית קשה להבחין או לדמיין את גווני האפור השונים

כך רואה המצלמה את אותה תמונה בדיוק